כל אדם מנהל את החיים הפיזיים שלו במסגרות שונות. הורים, ילדים, משפחה, מקצוע, עבודה, בילוי שעות הפנאי. ההתנהלות היומיומית הזאת יודעת עליות ומורדות, והיא נראית לעין וברורה.
לכל אדם יש גם חלקים שהוא פחות מודע להם והם פחות גלויים לו ולאחרים.
אפשר לקרוא לזה נשמה, אפשר לקרוא לזה מימדים נוספים.
כשאנחנו ישנים למשל, הגוף הפיזי שלנו נמצא במיטה אבל הנשמה שלנו פנוייה "לטייל" במקומות אחרים. הרבה פעמים חלומות שאנחנו זוכרים, מעידים על טיול כלשהו שעשינו תוך כדי שינה.
כך קורה גם בזמן מדיטציה. כאשר מצליחים להרגיע את המוח ממחשבות ואת הגוף מפעולה, אפשר לשחרר את החלקים הלא פיזיים ולאפשר להם לשוטט בממלכות הרוח. ככל שמאומנים יותר, בוטחים יותר ונכונים יותר, השיטוט מפסיק להיות מקרי ומתחיל להיות ממוקד.
יש הרבה מאוד אנשים ש"מתחברים" אל האור האלוהי בזמן מדיטציה ופועלים במישור האסטרלי בכדי לעזור אנרגטית לאנשים אחרים, לאיזורים בעולם ולפלנטה כולה. כאשר קבוצה גדולה של אנשים פועלת באותו זמן או באותו איזור, יש לכך השפעה חזקה יותר.
איזור הגליל וצפון הארץ הוא איזור שכבר התנהלה בו בעבר פעילות רוחנית משמעותית. אפשר להזכיר את ישוע ואת האר"י הקדוש ויש עוד רבים. אבל האיזור הזה סבל במציאות הפיזית גם מלחמות, אסונות, רעידות אדמה וחוסר שקט.
מה שיפית סיפרה הוא על הקמת מעין פירמידת אור שיש לה ארבעה בסיסים שתסייע לאיזור ולאנשים שחיים בו, כמו גם לנשמות שעברו מהעולם הפיזי ומתקשות להיפרד ממנו ולחזור אל מקור האור. כאשר מתחילה עבודת אור אנרגטית ממוקדת באיזור מסויים והאור מתגבר, משתחררת הרבה אנרגיה שלילית וקשה שגם היא נמצאת ונוכחת כל הזמן.
פתיחה של "שערים" מאפשרת את שחרור האנרגיה הזאת והפיכתה לאור.
כל העבודה הזאת לא מתחילה מהמוח ולא ניתן להסביר אותה בכלים הרציונאליים בהם המוח מנתח את המציאות היומיומית. מה שקרה לי למשל, הוא חיבור לנשמות הדולפינים, שהם בעלי נשמות מפותחות מאוד וחבירה אליהם לצורך פעולת פתיחה של שער אנרגטי באחד מבסיסי הפירמידה שיפית הציעה לבנות. זה השער בים מול חופי ראש הנקרה שעליו כתבתי.
אולי עכשיו זה יותר ברור ואולי יותר מסובך והזוי :)
ניסיתי.