מרוב שאני חוששת להישמע לעצמי ולאחרים כשחצנית, אני מקטינה הרבה פעמים את מה שאנשים אומרים לי או מעבירה הלאה את המילים הטובות.
בכך אני יוצרת לעצמי חומה המונעת כניסת "דלק" לנשמה.
אני מעלה רעיונות חדשים, מיישמת אותם בקלות, יוצרת סביבי אווירה חיובית ורואה אנשים מרוצים, אבל זו אני שבסופו של שבוע מתקשה להינשא על גלי ההצלחה הלאה וקדימה.
אני שומעת את המחמאות והן מחליקות מעלי, לא נכנסות.
לפעמים אני מרגישה שעמוק בתוכי נמצא אגוז מחוספס ומצולק, וכאשר אצליח לחדור את קליפתו רבת השנים, אוכל להכיר ביתר קלות ביופי הפנימי שלי.
אז השבוע אני מתרגלת את הנושא.
אני מקשיבה בתשומת לב למה שאנשים אומרים לי ואני אוספת את המילים הטובות לרשימה. התחייבתי לרשום בכל יום 10 אמירות חיוביות שאמרו לי אחרים או שאמרתי לעצמי.