פרח שיר יקרה ואהובה,
מוטרדת את מן המילים, מעוצמתן ומן המסר הקשה העולה מהן.
ידועה לך המציאות הסובבת אתכם,
ועדה את, כמו רבים אחרים,
להתגלגלות עליה דיברתי במסר הקודם.
זעם האנושות, איש באחיו, חבוקי שנאה, שכה קשה ואולי בלתי אפשרי לגשר עליה.
אינך אוהבת את זה המסר, ובצדק.
אין קל מלבוא בשירי אהבה והתעלות אל הציבור הצמא למילות חסד ורוגע.
אך זהו אינו המצב כרגע.
האור הרב המאפשר לך להתחבר, מחבר רבים בחזיון תעתועי האור והאהבה.
מוקדם מדי להאמין כי מילות אהבה שופעות יביאו את השינוי.
כן, הן מרגיעות, מעודדות ומקלות את אשר ידוע לכולם, עמוק בנבכי נשמתם.
בכדי שהעם היושב בציון יוכל להתעלות, עליו לעבור את "כור המצרף" של הקושי והסבל שעוד נכון לו.
האנרגיה המשתחררת בימים אלו, אנרגיית הכאוס, האכזבה, התסכול, הפחד והמשטמה, היא אנרגיה קשה המלווה במעשים קשים.
זאת שעלינו לומר לך ולאחרים,
המשיכו בעבודתכם והקלו על הסובבים אתכם במחוות של רוך ואהבה, אך אל נא תטמנו ראשכם בחול מפני הבאות.
היו אור יציב ומפוכח בים האשליות ומשא הנפש אשר מרבים אתם להתהדר בהן.
אל תראי ואל תחתי מלהביא את הדברים בפני אחרים.
זה תפקידך, זו משימתך, זה ייעודך הזמני לרגעים אלו.
אני דיברתי
בשם האל,
אני המלאך גבריאל.