מסרים מהאור

הפרח הפורח באור השמש האביבית

החרק המבקר עת בוקר מאיר

ציפורי השיר הבונות את הקן

עלה מלבלב בעץ השכן.

כל ברואי עולם בחגיגת אביב.

לא שואלים שאלות, לא מתפלספים, לא נשאבים אל תוך מצבי רוח כאלו ואחרים

פשוט נוכחים.

הווייתם ממלאת באור את סביבתם.

הם לא יודעים אחרת.

לפעמים אני רוצה להיות כמו הפרח,

לינוק את המים בתאווה,

להכות שורש באדמה הטובה,

לפרוח עכשיו.

בלי להיות עסוקה במה שיביא איתו המחר

ובמה שיהיה בעתיד.

להיות בנוכחות מלאה

כאן ועכשיו.

יש ימים בהם אני מתעייפת מהנוכחות המודעת שלי,

מההתלבטות האינסופית באשר לעשייה שלי כאן,

לתפקידים שאני ממלאת,

לכובעים שעל ראשי.

אני רוצה להיות סתם פרח

כאילו אין מחר.

שבת שלום