מסרים מהאור

בשבע בבוקר הגיע ה sms הראשון ודקה אחריו השני.

זה נוהל מקובל ביני לבין התלמידים בכיתה שלי שהם מודיעים לי שהם חולים או לא יגיעו לבית הספר מסיבה כלשהי.

קצת הופתעתי לשמוע שמחלה מיסתורית תקפה דווקא את שתי הבנות האלו, חברות טובות ומאותו ישוב. תיארתי לעצמי שיש איזו "הברזה" מאורגנת לטובת בילוי כלשהו.

עד שבע וחצי "הופצץ" הטלפון הנייד שלי בשלל הודעות בדבר יד שבורה, אבעבועות רוח, חזרות להופעה ושאר רעיונות יצירתיים.

באמת שנלחצתי ועברו כמה דקות עד שהבנתי.

לא משנה כמה אני מתכוננת ב 31 במרץ ליום הזה, תמיד יוצא שעובדים עלי.

אבל מצבי טוב בהרבה מזה של המורה לספרות.

עבורה הם השאירו ציורים שלהם על הכסאות בכיתה וחיכו במארב לראות אותה מתעצבנת.

חג שמח.