לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מסרים מהאור


"זה מסע סביב העולם הקטן של עצמך" (יוליסס, ג'יימס ג'וייס, עמ' 428).

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

4/2008

לוט (או תשובה אפשרית לחידה)


"וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כלה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים באכה צער. ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו. אברהם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום" (בראשית, י"ג, 10-12)

 

כיכר הירדן הוא האזור שבו נשפך נהר הירדן אל ים המלח. היכן היו ערי הכיכר אותן ראו אברהם ולוט כאשר צפו אל האזור? התנ"ך משתמש במושג "ערי הכיכר" לציון ערים ששכנו בעבר בצפון ים המלח וביניהן סדום ועמורה. למרות האמור, לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים המעידים על ערים גדולות באזור למעט יריחו שנמצאת צפונה משם. הממצא הארכיאולוגי מגלה עוד כי במקום שבימנו הוא צייה חרבה, היה פעם ישוב שוקק חיים בו גידלו זיתים הצורכים מים רבים. החוקרים סוברים כי נהר הירדן היה גבוה יותר מאשר בזמננו ומימיו שטפו את כיכר הירדן. הוכחה לכך נמצאה גם בשרידי חלזונות מים מתוקים שנמצאו במקומות גבוהים מערוץ הזרימה הנוכחי.

בציטוט מספר בראשית ניתן ללמוד שבעבר האזור הושקה ממי הירדן כמו שנהגו להשקות את השדות במצרים ממי נהר הנילוס.

 

בחירתו של לוט בכיכר הירדן, אם כן, מובנת. לוט שגידל צאן חיפש לעצמו מקום פורה ומלא מים לצרכי פרנסתו. הוא התעלם מאישיותם של תושבי ערי הכיכר שסופר עליהם כי עשו רעות. "ואנשי סדום רעים וחטאים לה'" (פסוק 13). גם המילים "לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה" נכתבות מאוחר יותר ע"י מי שהכיר את סיפור רעידת האדמה שהתקיימה באזור.

 

אזור ים המלח, כחלק מהשבר הסורי אפריקני מוכר כאזור רגיש מבחינה סיסמוגרפית. רעידות אדמה חזקות התרחשו בו ותועדו הן ע"י יוסף בן מתתיהו (בשנת 31 לספירה), והן ע"י המחקר המאוחר המזכיר רעידות אדמה חזקות בעוצמה של 7 בסולם ריכטר בשנים 363, 749 ו 1033 לספירה.

בשנת 1927 תועדה באזור רעידת אדמה בעוצמה של 6 בסולם ריכטר.

 

אז מה שמעתי שם, לחופו של ים המלח?

מהי החידה שכתבתי ואיך אני מפרשת אותה?

הנה היא שוב:

 

מה זה אומר לך כשאתה בינך לבין עצמך

אחוז בצלילי השקט של חייך?

איך זה מסתדר לך עם נוף שלא נולדת אליו,

עם נוף שאתה חפץ ביקרו, עם אהבת חסרונות הקיום?

מה אתה שומע בינך לבין עצמך

שמהדהד לך נכון עם היקום, עם מרחבי ההרים

או עם עומקם של גאיות?

איך אתה מסוגל לדבוק באמת שלך

כשכל ההר רועד כמטחווי קשת ממך?

מהי היניקה המסתורית המבעבעת בינות גושי הסלע

מבקשת להשתחרר,

להיוולד אל אוויר העולם המכוסה אבק,

הישן, העתיק?

מהי שורת הדיברות הנאספת אל קרעי האבן המסתורית,

הנעלמת חזרה אל מקום המבטחים של הסלע המומס?

מהי אנקת האדמה הבוערת באור שקיעה

או בלהט הצורך

לשאוג מעל נהרות מים חיים הפורצים בזרימה אדירה,

אל אגן ההיקוות העצום הנפתח מול עינייך המשתאות?

באחת.

חידה היא.

 

שמעתי רעידת אדמה.

כזאת המשנה סדרי בראשית, המערערת את המראה המוכר לנו היום של האזור כולו.

שמעתי וראיתי את כיכר הירדן הופכת שוב לאזור עשיר במים ופורה.

 

נכתב על ידי , 23/4/2008 06:04  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ד. ~ ב-25/4/2008 08:37



7,162
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטע ד. ~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטע ד. ~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)