מסרים מהאור

זה נשמע כמו עוד יללות של חתול מיוחם בנסותו לתפוס הזדמנות אחרונה של אביב.

אבל הצלילים הגיעו מצמרת עץ המנדרינה ונתקלו בצפצוף עצבני של עורבני.

"זה עורבני מרגיז עורבני אחר", אמרתי לגיא.

"לא יכול להיות", הוא ענה. "זה חתול".

חיפשנו ולא היה שום חתול.

אבל אז הוא קיפץ למטה, עמד במרחק של כמה מטרים מאיתנו ו... ילל.

צחקנו.

הוא שוב ילל ואנחנו ענינו לו.

עד שנמאס לנו.

מבחינתו המשחק יכול היה להימשך עוד ועוד.