(בהמשך לפוסט של אתמול)
אחת הנקודות המרכזיות שהבנתי סביב הנושא הזה היא שהידיעה שלי לעולם תהיה מתוך ההתנסות שלי, מתוך החוויות שעברתי, מתוך המשמעות שאני נותנת לאירועים ומתוך הפרשנות שלי לכל מה שקורה במציאות חיי.
למקום הזה עלי להיות מודעת כל הזמן וכשאני נותנת למישהו תשובה עלי לוודא שהוא מבין את נקודת המוצא שלי.
שום תשובה אינה אמת אוניברסאלית שאין עליה עוררין.
כל תשובה היא האמת שלי כפי שאני רואה אותה.
עובדה זו מחייבת את השומע או את מבקש התשובה, לחדד את המודעות שלו עצמו ולבחון היטב כל תשובה שקיבל. עד כמה היא נשמעת לו נכונה, עד כמה היא מתחברת לאמת שלו ועד כמה הוא בוטח במה שנאמר.
"חסידים שוטים" הם אלו ההולכים בעיניים עצומות אחר הנאמר להם.
אנשים מודעים הם אלו הבוחנים כל שביב מידע המגיע אליהם במבחני הנכונות האישית שלהם.
אני מאמינה שככל שאבטח יותר ביכולת שלי לעבד את המידע המגיע אלי, להפנים אותו ולהפוך אותו חלק ממני, כך יגיעו תובנות שלמות ומלאות יותר.
ויחד עם זאת, אני מאמינה שלא את כל המידע שמגיע אני יכולה להפנים וכי לכל מידע יש את זמנו להיטמע ולהתאים.
כשאני נמצאת בשקט שלי ובאיזון שלי הנכון ביותר מגיע.