טיול באלפים האוסטריים
מחלון המטוס אני רואה את ריבועי השדות והיערות הולכים וקרבים אלי.
במן שלווה ירוקה מרוצפת קטעי נחלים מתפתלים.
במטוס המנמיך אני מתרגשת.
אנחנו נוחתות במינכן, בירת חבל בוואריה שבגרמניה, החבל הדרומי בו נולדו סבי וסבתי ובו ביקרנו בשנה שעברה. שדה התעופה מוכר לנו ואנחנו מתקדמות בין גדרות התיל הגבוהות בתחושת אי נוחות קלה. השריונית המשטרתית לא מוסיפה שמחה, אבל המכונית תהיה בקרוב ברשותנו ונוכל לעזוב את השדה ואת רצף האסוציאציות כשפנינו דרומה אל גבול גרמניה – אוסטריה.
בגולף החדישה והשחורה אנחנו יוצאות להרפתקה חדשה. השלטים המכוונים לגארמיש והאלפים הבוואריים שבאופק הדרומי לא מצריכים שימוש במפה. המצפן הפנימי מכיר את הדרך. בשנה שעברה עזבנו את ההרים האלו מוקדם מדי ובלי שיכולתי למצות אותם. הפעם, אני נחושה לבלות כמה שיותר שעות במרומי ומול ההרים האלו.
סמוך לגבול אנחנו מצטיידות במדבקת המעבר האוסטרית וחודרות אל עומק האלפים.
הקימוט האלפיני נוצר לפני כמאה מיליון שנים כאשר הלוח האפריקני של קרום כדור הארץ נע לכיוון הלוח האירופי. טירול, האזור בו אנחנו מטיילות, נמצא בחלק המערבי של אוסטריה באלפים המרכזיים. הרכס כולו מורכב מגושי הרים הנקראים "מאסיב", ובין גוש הרים לגוש אחר ניתן לעבור בעמק החוצה את האלפים מצפון לדרום.
אנחנו מתמקמות בעיירה זייפלד (Seefeld) שבמאסיב Mieminger. זוהי עיירה קטנה וציורית השוכנת בעמק קטן מוקף הרים, ובחורף היא מהווה מוקד משיכה לאלו העוסקים בסקי מישורי. הרכבלים בעונה זו של השנה לא פועלים ועל המדרונות רועות פרות ענודות פעמונים בגדלים שונים.
את הבוקר, כל בוקר, אני מתחילה בקפה וסיגריה על המרפסת הצופה אל ההרים. חדר ללא מרפסת נפסל מייד. כל הבתים באוסטריה ובגרמניה מקושטים באדניות פורחות. מזג האוויר הנעים והלחות התמידית יוצרים צמחיה זוהרת בשלל צבעי הקשת, מראה מהנה ומרנין.
אנחנו מבקרות בכנסייה המקומית ונוסעות מעט מערבה, מקיפות את הרכס ויורדות אל הכביש הנוסע לאינסברוק. אינסברוק שוכנת על נהר האין, הזורם ממערב למזרח. אנחנו שוב פונות דרומה אל עמק שטובאי. בקצה העמק ניתן כבר לראות את קרחון שטובאי (Stubai gletscher), קרחון ענק בגובה 3300 מ' מעל פני הים. במרומי הקרחון יש עדיין שלג רב והרכבל המטפס במשך כחצי שעה אל פסגתו הגבוהה ביותר, מאפשר תצפית פנורמית על נוף מרהיב.
גם עתה בעיצומו של הקיץ, ניתן לגלוש, ורבים מהמטפסים איתנו מצוידים בציוד סקי או במקלות הליכה בעזרתם ינועו בשבילי הטיולים הרבים שבאזור. טיפוס הרים הוא אחת מהפעילויות המועדפות באלפים בעונת שנה זו, ובאתרים רבים ניתן למצוא שלטי הכוונה צהובים המציינים את אורכו של המסלול ואת משך ההליכה בו.
את שעות אחר הצהרים אנחנו מבלות בגן החיות האלפיני שבאינסברוק, בו ניתן לראות מבחר עצום של ציפורים ובעלי חיים החיים באלפים. מעניינים במיוחד הדובים החיים במכלאה גדולה ונוחה. הגן עצמו בנוי בתוך צמחיית האלפים הטבעית ויש בו תחושת מרחב למרות הגדרות המתבקשות.
אחת החוויות המרתקות של הטיול היא נסיעה עד לקצה הכביש בכל עמק ועמק. הכפר האחרון מזמן לנו תמיד הפתעות. בקצה עמק שטובאי אנחנו מגלות מוזיאון פתוח המציג את השימוש באנרגיית המים הנופלים ממפל לצורך הפעלת טחנות קמח. שלל גלגלי מים וטורבינות קטנות, ביתנים קטנים המציגים את ההיסטוריה של הכפר וכנסייה קטנה משקיפה על המתחם מלמעלה.
בשטחים הפתוחים שבמורדות ההרים הפריחה בעיצומה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
