יש משהו יפה במועדי ישראל שיותר משהם מחברים אותי אל הקטע הדתי או אל אלוהים, הם מחברים אותי אל עצמי.
אני לא ממש מתה על המושג "חשבון נפש" כי אני לא מאמינה שזה יכול להיות אירוע חד פעמי שעושים אותו אך ורק בעשרת ימי תשובה.
אני חושבת שאדם מודע נוהג לבחון את מעשיו והתנהגותו כל השנה, ולא זקוק לציון זמן מיוחד.
יחד עם זאת, אני יודעת ומרגישה שההתכווננות המודעת דווקא בימים אלו, מסתייעת באנרגיה מיוחדת, אנרגיה של קדושה, והחיבור לאנרגיה הזאת מקל עלי לקבל מספר החלטות בקשר לעצמי.
החלטה חשובה עבורי היא לעזוב איזור וירטואלי מסוים ששהיתי בו תקופה ארוכה וחיבבתי את דייריו. מאז ומעולם היו בו דברים שלא אהבתי אבל חשבתי שלנוכחות שלי שם יש משמעות. השבוע הבנתי שלא רק שאין לה משמעות, היא גם מחלישה ומורידה אותי למקומות שאני לא רוצה להיות בהם.
ככל פרידה יש גם בפרידה הזאת צער שאתגבר עליו בקלות.
אני מאחלת לאנשים שם, המסוכסכים בנפשם, הרבה בריאות ואושר, ומודה להם על מה שלמדתי על עצמי בזכותם.
על החלטות נוספות, בהמשך.