לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מסרים מהאור


"זה מסע סביב העולם הקטן של עצמך" (יוליסס, ג'יימס ג'וייס, עמ' 428).

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

5/2008

למה, לדעתכם?


אופטימיות בכתום,

אהבה בורוד,

גירוי באדום,

סקרנות בתכלת,

ביטחון בזהב

 

???

נכתב על ידי , 31/5/2008 07:02  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-3/6/2008 13:39
 



שלמות


להרגיש שלם זה לדעת,

שאין צורך לחפש דבר מחוץ לך,

כי כל שתבקש נמצא בתוכך.

 

 

שבת שלום.

 

 

נכתב על ידי , 30/5/2008 11:08  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-3/6/2008 13:40
 



ימים שכאלו


שבהם מתערבב קצה השנה הזאת עם מחשבות והתארגנות לשנה הבאה.

שרוצים להספיק עוד ועוד, ורוצים שכבר יסתיים.

שהריצה מהירה וההפסקות קצרות,

שהלמידה אינטנסיבית,

ומלאת שמחה.

 

אני

אוהבת את

החיים שלי :)

וסליחה שהטרדתי

אתכם על כלום, ממש...

נכתב על ידי , 28/5/2008 17:32  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ד. ~ ב-1/6/2008 07:24
 



הדרמה לא של אברם


אני אוהבת כדורגל.

לא באופן היסטרי, לא באופן קבוע, אבל מתעניינת.

היתה תקופה בה הלכתי למשחקים של מכבי חיפה וישבתי ביציע הכי פרוע,

נהנת מחווייה אנתרופולוגית מרתקת.

זה עבר לי, כמו החיבה המיוחדת למכבי חיפה,

נשארתי עם ליגת האלופות.

ראיתי את הכמעט של אברם והתאכזבתי בשבילו, לא שחשבתי שהוא ישאר שם, בצ'לסי.

אברם גרנט מוצא חן בעיני, ולא בגלל היכולות המקצועיות שלו.

הוא מוצא חן בעיני כי הדרמות שהוא מעורר בכל מקום אליו הוא מגיע,

סוערות בלעדיו.

יש מי שאומר שהאיש פשוט אדיש,

ואני חושבת שהאיש נמצא באיזון מוחלט,

בבועה של שקט אישי ומקצועי,

וככזה, יש מה ללמוד ממנו.

גבר.

נכתב על ידי , 25/5/2008 08:05  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ד. ~ ב-30/5/2008 11:21
 



חם


רוח מנשבת מן המדבר הלוהט

מעיפה גרגרי אבק וחול מסמאי עיניים.

החול דבק בפנים, מעקצץ ומגרד

מביא את קצות עצביו של האדם

לגירוי בלתי אפשרי.

הזיעה מטפטפת במורד צווארו

הופכת את פניו וגופו

לעיסה דביקה ומרופשת.

פרסות גמלו טופפות אט אט

תרות בעבורו אחר פיסת צל

ומעט מים חיים.

נשימותיו כבדות ועייפות,

ראשו שחוח.

חם...חם.....

הוא לוחש בלאט.

כך ינוע עד יגיע אל העין.

 

נכתב על ידי , 25/5/2008 06:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חייה ותן לחיות


אני רואה את הרמת הגבה המתבקשת: על מה ולמה קלישאה שכזאת?

אז באמת חשבתי על הנושא הזה לא מעט בזמן האחרון.

חונכתי בחברה מסוימת, במשפחה מסוימת, יש לי היסטוריה, שורשים וערכים שאני חיה לפיהם.

הם כל כך ברורים ונטועים בי כל כך עמוק, שלא קל בכלל לשחרר, להרפות ולהפוך סדרי עולם במציאות שלי.

עכשיו יותר מהכל בא לי לבדוק אותם אחד לאחד.

לפשפש בקרביהם ולבחון אותם.

עד כמה הם מתאימים לי נכון לרגע זה ועד כמה אני מוכנה לצאת לרגע מהמסגרת שאני רגילה אליה ולעשות משהו אחר לגמרי.

ספונטני, נועז, שונה, בלתי מתקבל על הדעת לאישה "בגילי ובמעמדי" J

 

בא לי לקחת את "אבני הלגו" מהם אני בנויה ומהם בנויים החיים שלי, לפרק חלק ולהרכיב מחדש.

לגוון, לצבוע בצבעים אחרים, להתנסות ולהרחיב את גבולות האפשר.

 

אני חושבת שניתן לעשות את זה רק כאשר איני שופטת את עצמי לחומרה ומאפשרת, כאשר איני שופטת את האחר ומאפשרת גם לו להתנסות בדיוק באותם דברים שאני מאחלת לעצמי.

 

יכול להיות שנזכרתי במרד הנעורים?

נכתב על ידי , 24/5/2008 06:45  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ד. ~ ב-29/5/2008 06:05
 



שקט


אם יש שקט

הוא מצוי בעומקיו של אוקיינוס התקוות

משכשך מעדנות באין משקל

כשהוא נע לאיטו בין נבכי הזמן

ההולך ובא בלא קו מוגדר של הבחנה

נוגע לא נוגע ביהלום

נשמת החיים כולם.

באי השקט המופז

בעין הסערה

משתוקק להיטיב עימך

בשקט המסנוור

את באה

אט אל סיפה של תחושת על.

 

נכתב על ידי , 23/5/2008 08:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ד. ~ ב-25/5/2008 06:39
 



אש


רוב האנשים שאני מכירה לא מתכוונים להרע לאחרים.

זה רק שהם שקועים כל כך עמוק בסכסוך הפנימי של עצמם,

שקשה להם לראות את מצוקת האחר.

 

אני מאחלת להם שיצליחו להשליך אל האש את הקושי, הצער והכאב,

למען חיים מלאים יותר באהבה.

ככמנהג "התשליך" בראש השנה,

כך יכול להיות מנהג תשליך חדש

בל"ג בעומר.

 

מדורות שמחות.

 

 

 

נכתב על ידי , 22/5/2008 17:13  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-23/5/2008 11:45
 



מסר


ירוד תרדו בכדי לעלות

תזכורת היא לכם.

אין ביכולתכם להקדים את המאוחר

ואין שמחה והתעלות

ללא רגעים של שבר.

רגעים אלו הם המשחררים אתכם מעולן של תרמיות העבר,

גורלות, מזלות ודרמה בה שריתם,

חושך וחוסר הבנה של פעם

אשר מעכבים, לא מרפים,

עד כי יבואו אל פתרונם.

אין המלאכה קלה כלל ועיקר

ואין בה קיצורי דרך.

זוהי מלאכתכם ובה בחרתם משכבר הימים

גם אם שכחתם, גם אם קיוויתם כי ייעלמו הקשיים

וייעלמו הפחדים כבמטה קסם,

דעו כי אין קסם בתהליך אלא עבודה שיש בה גם קושי רב.

אין לכם אלא לשוב ולהתבונן,

עמוק אל לבבכם ולגלות שם את הטעון עדיין בכאבי העבר.

רק מבט זה בצידה של עשייה משמעותית של ניקוי ושחרור,

של ויתור והכלה, יובילוכם הלאה.

ותרו והרפו את השליטה במעמקי הכאוס של התודעה הישנה,

עזבו לאנחות את הקושי, מתוך אהבה שחררוהו

כי באה עת להירפא, כי באה עת לנוע אל עבר ימים של אור.

לא באחת ישוחרר הכאב ולא בבת אחת יעלם,

אך זכרו תמיד כי אתם בחרתם להתעלות בעודכם בגוף פיזי,

אתם שבחרתם להוביל, אתם שבחרתם להוות דוגמא,

אתם שפתחתם לבבכם ראשונים, אתם סוללי הדרך

וככאלה מפלסים אתם שבילים חדשים, סוללים דרכים בעמקים לא ידועים,

בסערות לא מוכרות.

אתם הנושאים את לפיד האור, עורו והתכוננו אל הבאות כי בידכם הוא.

אתם ההולכים לפני המחנה שובו אל איזונכם בכל פעם בו החושך גובר עליכם,

בו הכאב עולה ומתנחשל להציפכם,

עורו והתעוררו

כי באה עת לעלות שלב נוסף.

ובעודכם מטפסים, התבוננו ממקום גבוה יותר אל עצמכם

התבוננו וחבקו באהבה את הדרך שכבר עשיתם

חבקו באהבה את עצמכם,

והודו לאדוני כי טוב.

נכתב על ידי , 20/5/2008 05:46  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ד. ~ ב-22/5/2008 06:14
 



טיול בשמים


בין כוכבים

משייטת אט אט

הירח מביט וצוחק.

שומעת שירת כוכבים,

מחזירה עוד מבט,

האור מחלחל  ובוהק.

עפה אל ונוס,

מחבקת בחום

ישות שנחבאת שם מזמן.

צדק שלי, מאדים האדום

אני וכוכבי המרום.

עפה נשמתי

מבקרת אחים

מסעה עדיין לא תם,

עפה אני ולבי בשחקים,

אהבה אדירת

מרחקים.

 

נכתב על ידי , 18/5/2008 07:23  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ד. ~ ב-30/5/2008 11:37
 



לדף הבא
דפים:  

7,162
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטע ד. ~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטע ד. ~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)