מסרים מהאור

איבדתי את החשק

לרשת.

אשוב מתי שהוא.

תודה ושבת שלום.

בתהליך האבולוציוני נכחדים מינים של בעלי חיים וצמחים,

ואחרים תופסים את מקומם.

כבר הוכח שלא החזק שורד, אלא המסתגל.

הפרט שמצליח לסגל לעצמו מנגנוני הישרדות

לתנאים החדשים שנוצרו,

הוא זה המעמיד צאצאים ומבסס גנטית את ההתאמה לרוח הזמן.

אפשר ונכון להאשים את המין האנושי

ברצף השינויים העכשוויים שעוברת הפלנטה,

אך גם מיותר.

שינויים מתרחשים כל הזמן ומזה עידנים,

ועם כל הצער שבהיכחדותם של הדינוזאורים בעבר,

או של דובי הפנדה היום,

מה שבאמת חשוב הוא מי הם המינים שישרדו את השינויים

של היום ומהם מנגנוני ההישרדות שיפתחו לעצמם.

יחד עם האבק שנשטף בגשם של אתמול,

התפוגג לו גם הערפל שאפף לי את המוח.

יש קשר בין החום המתמשך והלאות הקייצית

לבין תחושת הזומביות.

ימים ללא שעון מיטיבים עימי,

מאפשרים לי התנהלות רגועה עם עצמי,

חיבור של שלווה,

קלילות של עננים.

מוקדם בבוקר, עוד לפני הזריחה, אני צועדת.

תוך 2-3 דקות הגוף נכנס לפעילות אוטומטית.

תנופת הידיים והרגליים, החזה הנמתח, הגב המתארך,

הנשימות ההולכות ומעמיקות והמוח שנרגע.

החד גוניות של התנועה כמוה כמדיטציה,

והיא מאפשרת ריחוף מוזר.

הבוקר, תוך כדי מדיטציית התנועה הזו,

התבוננתי ארוכות בעננים.

בגוונים המיוחדים, בגודל, בצורה המשתנה,

וחשבתי עד כמה הם מייצגים את היחסים

בין בני האדם, את ההשתנות הנובעת מהלכי הרוח השונים,

את מצבי הרוח, את הכעסים מול האהבה,

ואת שלל הרגשות האנושיים.

אחר כך התכסו השמיים בשכבה אחידה,

עכשיו גשם.

מחלון המטבח במערב,

זה הצופה אל הכרמל ואל המוחרקה,

אפשר לעקוב אחר ההתקדמות.

היא איטית ונחושה,

הולכת ומכסה,

בשכבה אפורה מבשרת טובות.

לפני 48 שעות,

בשיאו של חמסין,

החלה הרוח הדרום - מערבית,

זו שמביאה את ריח הגשם,

בהיותו חלום ותשוקה בלבד.

ועכשיו - ציפיה מענגת.

על פניו עוד תאונת דרכים מאלו שהתרגלנו אליהן כאן.

הייתי באוסטריה ונהגתי בכבישיה כמעט שבועיים,

ואלו כבישים מדהימים באיכותם.

היידר, מנהיג הימין הקיצוני באוסטריה,

זה שזכה לאחרונה לתמיכה הולכת וגוברת,

הצליח לסטות מאחד הכבישים המעולים האלו,

ולההרג.

לא יודעת למה מרגע שקראתי את הידיעה,

לא מפסיקה לחשוב,

שאין מקריות.

יש אנשים שאין צורך להכיר באופן אישי

בכדי לדעת שהרוע אצלם הוא דרך חיים.

צריך וכדאי להתרחק מהם,

למזער את נזקיהם,

להימנע.

היא רעה, כך ידעתי תמיד.

אין צורך לנתח את מניעיה הפסיכולוגיים,

מספיק להכיר שמץ מההתנהלות שלה,

ולדעת.

עכשיו ראיתי תמונה.

לרוע יש פנים.

והיא רעה.

***

וזו באמת שאלה,

עד כמה המידע המגיע מתמונה מדויק.

אני מכירה אנשים שמטפלים באמצעות תמונה.

ההתבוננות בתמונה מאפשרת להם את החיבור.

אני יכולה גם לומר שמהלך משמעותי, במסגרת העבודה שלי,

נעשה באמצעות תמונות והוכיח את עצמו.

0 טעויות. 100 אחוז דיוק.

אפשר לא להאמין שזה אפשרי,

אבל לי כבר יש את כל ההוכחות שאני צריכה.

המשחק הכי מצחיק שיש.

http://www.devinettor.com/#

סל - י - חה

פשוט.

סל מלא בצחוק, כך אומר אלוהים.

קצת יותר קלילות,

קצת יותר חיוך,

היום, מחר ועד ליום הכיפורים הבא.

ביני לבין עצמי,

ביני לזולתי,

ביני לבין אלוהים.

גמר חתימה טובה.

שני חגים. פסח וראש השנה. בפסח, ביעור חמץ המזמן ניקיון יסודי בבית והשלכת כל המיותר. זהו זמן האביב, הזמן בו נדרשים מרחבים ותנועה.

בראש השנה, ביעור חמץ פנימי, חשבון נפש והשלכת המיותר הפנימי. זהו זמן הסתיו, הזמן שלפני התכנסות החורף, הזמן בו אדם, באופן טבעי, מבלה יותר עם עצמו.

לחגים האלו אני מתחברת פחות בהיבט הדתי ויותר בהקשר לטבע, להיבט החקלאי, אבל איכשהו, בשניהם, אני מרגישה התרוממות רוח, מרגישה שהאנרגיה זמינה לי יותר, מקודשת יותר ותומכת יותר.

זה נעים. שבת שלום.

ופרשנות מדליקה. לא מגלה על מה.

שווה.

http://www.youtube.com/watch?v=_bl-MynjnCU&eurl=http://www.notes.co.il/limor/