Pro ana , drugs and Rock ’’n’’ Roll

נזכרתי בזה בגלל הפוסט האחרון של מריה אנטוניה http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=615822

היא דיברה על העובדה שהיא חתכה את עצמה בגלל שהיא ראתה את הסרט סודות כואבים.

גם אני ראיתי את הסרט, הייתי בערך בת 16 וחצי, וכשראיתי אותו חשבתי שהוא הזוי מידיי ושבחיים אני לא אעשה דבר כזה.. אחרי כמה חודשים באותה שנה, התחלתי לעשן סמים והיה לי לחץ עצום של לימודים ואהבה שהייתה לי והכל הוביל לדכאון טוטאלי שהייתי שרויה בו במשך הקיץ , לא ידעתי מה לעשות, ניסיתי לחתוך את עצמי ומאז חתכתי את עצמי כל יום .

משום מה אהבתי את ה"חוויה" הזו, הכאב, הדם, האדרנלין..זה נעשה שגרתי, והיום ישש לי צלקות בזרועות, בבטן ובידיים כתוצאה מזה.

אני בשום אופן לא מעודדת את זה! אני כבר לא עושה את זה, למרות שזה בוער בי לפעמים....השנה חתכתי את עצמי ביידיים ומאז אנשים מסתכלים עליי עקום ברחוב, המשפחה שלי שואלת על זה ואני ממציאה תירוצים עלובים, אני לא יכולה ללכת עם מכנס קצר/מיני או בגד ים בגלל שיש לי הממווןן צלקות , בנשף סיום לא נהנתי בגלל שלבשתי חצאית שהגיע לי לגבול שבים הברך לצלקות ושמתי גרביון שחור שקוף ופחדתי כל הערב שיראו את הצלקות אז ישבתי כל הזמן. לשכב עם אנשים (לשכב עם מישהו מסוים במקרה הזה...) עשיתי רק בחושך ורק פעם אחת מאז שחתכתי את עצמי -שנה וחצי

בקיצור זה לא שווה את זה... אל תעשו את זה, זה לא יעשה אתכם טובים יותר, יפים יותר,מוכשרים יותר, משוחררים יותר.

תכבדו את הגוף שלכם ואת עצמכם ! אני יודעת שאלו לא המילים שתצפו מחותכת לשעבר, פרו אנורקסית תגיד, אבל זה מנסיון אישי וכואב מאוד...

תודה.

ד.א.

אני מחר חוזרת ללמוד, חוזרת לכושר ונאלצת לעבוד :( מחר יש לי יום ממש קשה במיוחד מבחינת עבודה...

לשאלה של מריה אנטוניה אם הלכתי לנשף אני עונה בחיוב. במוצ"ש הלכתי לנשף עם חצאית עיפרון גבוהה עקבים שהרגו אותי וחולצת t ששברה את האלגנטיות של החצאית... בעיקרון לא נהנתי, זה היה יותר בכיוון של שוק מאשר נשף, לא התחברתי לשכבה שלי מי יודע מה וגם עם החברים שלי לא הייתה לי אינטרקציה טובה מידיי. בעיקר הרגשתי מגעילה, כל הבנות נראו לי כל כך יפות ורק אני הרגשתי מגודלת כזאת.

הסיבה לכך הייתה שבמשך 4 ימים לא התאמנתי ואכלתי המון גם בלילות יותר מ2000 קלוריות בכל יום לדעתי. אבל הנזק לא היה משמעותי, מכיוון שעליתי רק 400גרם, אבל אז לא ידעתי את זה, כי פחדתי מאוד להשקל..

אתמול לא היה לי מה לעשות, אז הלכתי לידיד שלי, לחגוג לחברה שלו יומולדת ...לא באתי עם ציפיות שיהיה ערב נחמד או שאני אפילו יהנה... אבל קרה מה שקרה, ילדת היומולדת, מישהי שאני מכירה בשלום שלום ובמבטים ארסיים, התגלתה כבן אדם אמיתי ונפלא, בחיים שלי לא חשבתי שזה יקרה, וגם חברה שלה שאותה אני מכירה קצת יותר הייתה פשוט מקסימה.. נהנתי ישבנו והשתכרנו וצחקנו ופשוט דיברנו על הכל...

זה היה דבר שחסר לי מאוד בזמן האחרון.. לצאת עם אנשים טובים...

הייתי שיכורה נורא, התקשרתי אליו כמו מפגרת אחרי שהוא דחה אותי כל כך הרבה פעמים, אחרי שהוא נדבק אליה כל הנשף , שאלתי אותו אם אפשר לבוא אליו והוא צעק לי משהו שלא הבנתי וניתק מהר.. הרגשתי רע, חרא..

אבל אז נזכרתי במילים של נ' וא' (החברות מלמעלה..חח) הן אמרו לי שאני ילדה יפה ושאני נראת טוב, שאני בן אדם טוב.. ואז הרגשתי שאני לא צריכה להשפיל את עצמי בשבילו, אני אגרום לו לרצות להיות איתי.. הוא עוד יראה..

אתמול התאמנתי בחד"כ, אכלתי בערך 800-900 קלוריות ובנוסף שתיתי מלא וודקה .. אינלי מושג איך זה קרה אבל ירדתי 600 גרם.. ועכשיו אני במשקל העגול 68.0 !!!!!!!!!!

אסור לי להזניח את האימונים שוב.. אני חייבת להראות טוב !

אני חייבת לאהוב את עצמי, זה מוזר שאנשים אחרים אומרים לי שאני יפה או דברים כאלה.. הרבה אנשים אמרו לי את זה בזמן האחרון וזה מפתיע אותי.. כי אני רואה רק ילדה שמנה...לא ילדה יפה....

איך הייתה לכם הבגרות באנגלית? אם מישו עשה ....

 עדכון נוסף -

מצאתי שיר שכתבתי בקיץ לפי דעתי..אז התמודדתי עם האובססיה שלי לחתוך את עצמי, זה היה, הצלקות נשארו ואני מתמודדת עם זה מצוין.

סלט

לחתוך, הכל לחתוך

לחתוך את היד , הרגל, הבטן והשד

לצעוק חזק בתקווה שמישהו ישמע

אולי בתוך הדממה

לחייך, לנשוך שפה

חום, טשטוש , הכל אני מרגישה

רקמות איתנות, דם נשפך

נקודות נקודות

חתך ועוד חתך

רגשות מחשבות הרהורים

הייתי נרדמת פה עכשיו

אילולא הייתי צריכה לנקות את בית המטבחיים שעליי

רגשות מחשבות הרהורים

סלט.

נמאס לי... אני לא יורדת במשקל ויש לי רק כמה ימים לרדת ל66... :(

אני פשוט רוצה להראות כוסית, כדי להוציא לו ולה את העיניים!!!!

הוא מעצבן אותי כל כך.. אבל אני תמיד אהיה שלו, כלם צודקים.

לא התגברתי עליו, לא נראה לי שאני אתגבר בחיים. עד לפני כמה זמן חשבתי שאני התגברתי עליו, כנראה שלא.

ל"ג בעומר, יושבים, מלטפים,נוגעים.

מול הים, לפנות בוקר, מהמצב שתמיד רציתי להיות בו איתו...הנה זה מגיע לי על מגש של כסף.

באוהל,סיפור אחר לגמרי, הליטופים הפכו לנשיקות חטופות וסוערות ולנגיעות פולשניות.אולי זה מה שרציתי, אבל עם תואר "החברה של..." בעיקרון היה לי כיף איתו, אבל אני לא מצליחה לשכוח אותו.

ואז בנסיעה נזכרתי בחבר שלו, שהייתי נחמדה אליו רק בגלל שצריך להיות נחמדה אליו, הוא הבין את זה לא נכון, חשב שאני "שולחת לו מסרים" והוא פשוט החליט לנשק אותי לפני כמה ימים, עצרתי אותו מיד ואמרתי לו שאני לא רוצה, הוא התבאס וסיפר את זה לכולם.

זה גרם לי לחשוב, אם גברים מפרשים את ההתנהגות הנחמדה שלי אליהם כהזמנה לסקס או משהו..זה מבאס אותי שזה קורה. כי זו בכלל לא אני, אני לא מבינה למה הם חושבים שאני מפלרטטת כשאני בכלל סתם צוחקת איתם. כמובן שבל"ג שמרתי מהילד הזה מרחק לא מבוטל...שלא יגיד אחר כך שאני שולחת לו איזשהו מסר...

אני עכשיו שוקלת 68.3 למרות האימונים האינטנסיביים שלי בחד"כ ואז הבנתי שאני פשוט אוכלת יותר מידיי.

תאחלו לי בהצלחה!!!!!!!!

מולי:)