טוב אז בשביל תזכורת למי שלא יודע או פשוא המוח ריחף לו מהגולגולת לכמה שניות,אז קיצר מהיום יש עוד 61 ימים לבצפר (למי שלא ביסודי כמובן)
ועוד פחות משעה זה יהיה 60 מה שאומר שנשארו לנו פאקינג חודשיים D:
תאמת שלפי הכותרת של הפוסט הזה ולפי הפסקה הראשונה זה נראה שאני הולכת לבכות על התקופה שאני נמצאת בה!
לא שזה לא נכון,אבל באיזשהו מקום כאילו זה לא כל כך מלחיץ ומשגע אותי כמו שחשבתי שיקרה ברגע שקיבלתי את הלוח מבחנים של המחצית.
תראו אני לא באה ואומרת שכיף לא נורמאלי ושאני ניהנת מכל דקה וזה לא שאני באה ואומרת שאני נקרעת בלימודים.
אני פשוט כבר מותשת מהשגרה כמו שהדס הדגישה בפוסט האחרון שלה.
השגרה פשוט משגעת וכן אני רוצה קצת שינוי ודברים לצפות להם,בבקשה שלא יהיו כל כך חשובים אבל לפחות טיפה טיפה למה לצפות.
אני יושבת כאן לילה לפני הבגרות הראשונה שלי בחיים וכותבת פוסט חח,כה אני יודעת שזה פטאתי אבל לא נורא דבר ראשון זה צרפתית ודבר שני
זה בגרות בע"פ ככה שזה פחות או יותר מלחיץ אבל אני לא חושבת על זה בצורה כזו.
עצה שלי-אל תלחצו לפני מבחן גם אם לא למדתם אליו ואתם באים אם תחושה ברורה של כישלון אל תלחצו תבואו שקט שלכם ותעברו אותו בכבוד, גם אם זה כישלון וגם אם זו הצלחה ההטשה של הלחץ לא שווה את זה-תאמינו לי בעתיד אחרי בצפר יהיה לכם מספיק הזדמנויות להלחץ בגלל משהו רציני אל תשקיעו את זה על התיכון.
אז כמו שאמרתי החיים לא הכי ורודים לי עכשיו אבל אני מנסה למצוא בזה את הצדדים הטובים,ואני ממשיכה להשתדל ולהוציא את המקסימום שלי.
כמו למשל 100 במתכונת צרפתית אעאע חח(הייתי חייבת לספר את זה><)
באמת אני אומרת לכל מי שיטרוח לקרוא את החפירה שלי,אל תוציאו את החיים שלכם בשביל לרצות את כולם ובמיוחד אם ההורים לוחצים אל תקשיבו תמיד!
תעשו מה שהלב שלכם אומר לכם זה לא שווה להטיש את הגוף ואת הנפש בשביך תעודה מזדיינת.
אני לא אומרת עכשיו לעזוב הכל ולהיכשל אבל כל אחד צריך ללמוד מה היכולות שלו ואיך להשקיע אותם נכון במה שבאמת חשוב לו.
היה לי כבר הרבה וויכחוים בקשר למקצוע מסויים עם ההורים שלי שזה פשוט היה נוראי כל יום כל יום להתווכח על אותו נושא,אני תלמידה טובה כל הציונים שלי טובים מאוד ומעלה רק מקצוע קטנטן ומזדיין מפריע לי.
ושמו """""""מתמטיקה""""""" כן כן המקצוע שרובנו "אוהבים" אני לא בנויה לזה אני פשוט לא בנויה לזה!
הגעתי בטעות לחמש יחידות ואני רק סובלת ממש ממש סובלת זה לא כיף לשבת בכיתה ולא להבין כלום תאמינו לי זה ממש לא!
אני כבר יודעת מה אני רוצה עשות בעתיד הרחוק שלי,אני מתכוונת למקצוע שאני אלמד והוא לא קשור למתמטיקה,
אבל ההורים שלי פתאום אחרי כמעט 6 שנים החליטו להרצות לי על לימודים ושאני צריכה להשקיע וזה לא שאני לא משקיעה זה פשוט מקצוע אחד שאני סובלת בו!
(עוד פעם זה לא שווה את זה תאמינו לי)
בסוף אחרי הכל הצלחתי להגיע למטרה שלי ושנה הבאה אני יורדת לארבע,תאמינו לי שזה מצויין!
אז לכל מי שהיה וויכוחים או כל בעיה בקשר לדבר הזה שקשור בית ספר\תיכון\גנון איך שבא לכם קרוא לזה,קחו הכל בפרופורציה ותלמדו לעשות את השיקלוים האישיים שלכם בלי שאף אחד ישפיע עליכם יותר מידי כי בסוף שורה תחתונה מי זה שהולך כל יום לבית ספר אתם או ההורים שלכם?!
הייתי חייבת לשפוך את זה,זה ישב לי כבר מעל לחודשיים הדבר הזה ותאמינו לי שזה הוציא לי את הכוחות מהגוף-זה פשוט לא שווה את זה=]
קחו דברים בפרופורציה33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קרנישס
