אוקי, אז היום טוב כלומר מחר, אוח זה מבלבל קיצר מחר בבוקר הדס טסה לשוויץ(תהנייי שם המון ובמיוחד ב18.8 תמצאי עם מי לבלות ^^)
ואני עוד יומיים יותר נכון שלושה טסה לצרפת.
הטיסה הזו הגיע כל כך מהר, לא ציפתי שזה כבר יגיע,זה מלחיץ אבל במובן הטוב.
לכולם תהנו ביום האהבה אני מקווה שאני אמצא תמאהב הצרפתי שלי >< כן כן **דרימינג**
אלוהים אתמול ושלשום היו ימים חשובים מאוד בחופש הזה ,הם לא היו ימים שמחים וכפיים ובגלל זה הם חשובים.
כל השנה חיכיתי לחופש הזה בשביל לעצור ולחשוב על החיים שלי, זה קצת השתבש טסתי לשבועיים ליוון ועכשיו לעדו שבוע לצרפת,אז אולי את כל הזמן שבעולם לחשוב לא קיבלתי החופש הזה אבל היומיים האחרונים די היו מה שרציתי לעשות.
לשבת.לחושב.להסיק מסקנות.לקלוט.
ובוא נגיד שזה די קרה אולי לא עבהר כל כך בקלות והיה די עצוב אבל אולי זו הדרך שלי להבין מה שאני צריכה.
לא הכל בא בדרך הקלה וכנראה שגם המחשבות שנראות לנו בסיסיות הן לא קלות,אני רציתי לחשוב ולעצור את המרוץ הזה של הגיל הזה וידעתי ששזה ישא עם זה גם דברים לא נעימים.
למרות שאלה היו ימים לא נעימים אני הייתי שמחה אם אני אצליח עוד החופש הזה לעבור כמה ימים כאלה ולנסות להשיג מה שציפתי הקיץ הזהף וזה התפקחות לעתיד שלי.
בנוסף להכל אני רוצה שוב, אולי זה כבר עבר ואנשים לא חושבים על זה אבל אדם כל כך מוכשר נמוג לו עם המוות הנורא בין לילה.
הית' לדג'ר 4 באפריל 1979 - 22 בינואר2008
נשאר ותמיד ישאר חקוק בזכרוני וכמובן מודל לחיכוי שאי אפשר לתאר במילים.
אני מקווה שכמוני עוד רבים יזכרו אותו, הוא היה מיוחד וישאר מיוחד ובשבילי הוא אף פעם לא ישכח.
תמונה שצוירה קרוב למוות שלו, ואפשר לראות את זה על הפנים שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קרנישס