יום מחורבן =\

שוב לבד,מתסכל,אם אני בבית אז אי לבד,

ואם אני לא לבד אני רבה עם צליל\אבא,

או שאני אצל חברה.

אני מרגישה אצלה כל כך טוב..כל כך בנוח,

יש לה משפחה אוהבת כל כך,שלימה,

אמא שלה דואגת לה בדיוק במידת הצורך,

והאבא?! הוא קצת ישנון אבל בנאדם מדהים!

אחותה עזרה לי מלא,ועוד אחות שאוהבת אותי,

אח שלה,אממ...בסדר,אין לי בעיה אישית נגדו,

משפחה מושלמת.

הייתי כל כך רוצה להיות במקומה,

לחיות עם הורים מושלמים,ואחליות אוהבות,

ולחיות עם כסף,וחברות,ואהבה.

היום בלי לשים לב עדיה והיא סיפרו בדיחה על חשבוני,

לא הראתי להן,אבל ממש ממש נעלבתי,

בדיחה על החוסר כסף שיש לנו(לי לאבא ולצליל)

זה כל כך פגע בי,אין לי מושג למה,זה פשוט היה

כמו חץ..ישר בי,ישר בנקודה רגישה.

לא יפה לרצות יותר ממה שיש,אבל אני רוצה,

אני רוצה הורים דואגים כמו של שני,

ואחים לדאוג להם כמו של עדיה,

ומשפחה חמה,אווו זה אני רוצה יותר מכל,

אולי גם אהבה,אני רוצה לחוות אהבה(לא במובן הפיסי)

אבל לא הכל מוגש לי על מגש של זהב,אפילו לא על מגש של כסף,אני לא מתבכיינת,אני רק חולמת.

רוצה כבר להתחתן ,לדעת מה המסלול שלי,

לא יכולה יותר לבד,זה עולם ממש אכזר,הקב"ה מביא לי נסיונות שאני לא יודעת איך לעמוד בהם,

אז למה הוא מביא לי נסיונות כאלה קשים?!

אסור לי לפקפק,אני מאמינה בו כל כך,

ואוהבת אותו,ויש לו את החישובים שלו,

אבל למה לי,למה אני?! אוףףף

הכל כל כך מסובך,כל כך אפור,

אז ככה אני מרגישה היום,אפור! פשוט ככה!

אם יש לכם איכשהוא לעזור לי..אני פה

יום מעייף...לא מבינה בנים!! באמת!

יום אחד אני מכוערת,ויום אחר יפה,זה יכול להיות רק בנים!

אין אין,אי אפשר לסמוך על בנים!!

יוחאי עדיין בוכה לי..אני לא רוצה להיות רעה,אבל לא אוהבת

אותו מה לעשות?!

ואבא,יואו האבא הזה,היועצת דיברה איתו,והוא עדין מתעקש להגיד שאני לא בסדר!! איפ?! איך?!

הוא אפילו לא שואל אותי אם אני לומדת כשהוא לא נמצא...

לכו תבינו,כמו שאמרתי "בנים"!!!!

אני עייפה תחת וחייבת ללמוד לאנגלית..

שנאת לימודים..חיחי מי לא?! =]]

מי רוצה להקים איתי מפלגה נגד בצפר?!?!?!?!?!!?!?

נו...רגע..אחד אחד,לא כולם יחד!!!

בקיצור,ואני אגמור פה להיום(כי חברה שלי מציצה לי במה שאני כותבת) שיהיה לכולנו לילה טוב! ותגיבו,אשמח להכיר אנשים חדשים!

אנשים טובים! לא כמו האנשים אצלי בחיים...=\

אבל באמת שהכל יהיה טוב! אלוקים שומר על כולנו..

(אם לא אמרתי,אני דתיה לאומית...=]] גאה)

אני משתגעת רק עכשיו הגעתי למסקנה שכיפה עושה לי את זה(זה נשמע מצחיק,אבל כל אחד\ת והסטיות שלו\ה

מה עושים כשמבולבלים?!

אני ממש מבולבלת,לא יודעת מה לחשוב כבר,

מצד אחד יש לי חברות,

אבל מצד שני,אני לא מספרת להן הכל,

איזה מן חברות זו?! שאני מרגישה לא

בנוח לספר סודות שעל ליבי?!

יש לי כל כך הרבה מה לספר להן...

אבל לא יכולה,אני מפחדת שגם הן,כמוהו,

לא ישמרו על הפה,ויספרו,

ואם לא איך שהוא סיפר אז בצורה אחרת,

בצורה של:אני מכירה מישי ממש מסכנה.

אני לא מסכנה,ולא צריכה רחמים של אף אחד.

אז ככה,אני חייבת להוציא הכל,

אי אפשר ככה בפנים,ואני לא מכירה פה אף אחד,

אז סבבה לי =]]

הכל התחיל מהגירושים של ההורים.

זה היה בגן חובה משו כזה...

זה היה בלידה של לב(אחותי הקטנה)

גרנו אז אצל אמא(אני לב וצליל(אחות גדולה) ),

ואבא היה גר כמה רחובות מאיתנו,עם חברה שלו

והבת שלה,עולות חדשות מרוסיה (בערך)...

היינו הרבה מבלות איתו..היינו עם 2 ההורים בלי בעיה.

ואז הוא התחתן איתה...

וגר עם אישתו והבת שלה(כמובן)...

זה היה בכיתה ד',

אני גרתי עם אמא,ועם 2 אחיותי.

חשבתי שאולי יהיה כיף לגור עם אבא,

אז עברתי אליו בכיתה ו'(בחתונה של אמא עם איזה דוס)

יום אחד היינו בבצפר,אני והבת של אישתו,

נקרא לה דדי,

יצאתי מהשיעור(היה משעמם תחת)

היא יצאה אחרי,וישבה לידי,

פתאום היא התחילה לבכות...

הייתי בשוק..כבר שנים היא לא בכתה ככה..

וכמובן שאלתי מה קרה וכו..

היא סיפרה לי ש..=[[..

שאבא שלי נגע בה..משו כמו שנתיים ברצף..

הוא פשוט היה מציק לה..נוגע בה..(לא אנס,בל עדיין)

ברחתי ישר..התחבאתי איפה שהוא והתחלתי לבכות

לא האמנתי לה..זה היה נראה לי כל כך שקר.

היועצת קראה לי לשיחה,שאלה מה קרה וכו,

סיפרתי לה..כמו ילדה מפגרת פשוט סיפרתי =[[

והיא הלכה עם זה למשטרה,

אבא נכנס לכלא לשנתיים,ואני?!
אני גרתי עם אישתו ודדי,הרגשתי כל כך אשמה,

כל כך לבד,נשבעתי לא לספר לאף אחד,

ונשברתי,סיפרתי רק לו,לחבר שהיה לי,

והוא סיפר!!!! הוא פשוט סיפר!!!!=[[

ה-כ-ל!!!!
אני בקושי רואה את המקלדת מרוב דמעות,

מאז לא סיפרתי לאיש,זה שמור אצלי עמוק בלב,

וגורם לי צער וכאב כל פעם מחדש..

למה אני כל כך טיפשה? למה סיפרתי לו?
למה לא סתמתי תפה שלי?!?!!?

עזרו ליי..=[[