פאקינג אני

באי וודאות שמישהו שומר בסוד,

הימים נעשים קשים עוד ועוד.

כל בוקר מרגע פקיחת העיניים ועד סגירת הלב,

החיסרון שלך מורגש דרך הכאב.

ריקנות אופפת בתוכי ומסביבי,

ועדיין לא יכול להעניק מנוחה לנפשי.

קרובה ואוהבת נמצאת כאן לידי,

לא מבין לאיזה חלום את מובילה אותי.

מגביל צעדיי וחורט בזיכרון מילים,

שלא אפספס ושאולי אמתח קצת את החיים.

ההרגשה שעוטפת מתחילה כשהיא מחממת,

אני רוצה שהפעם היא לא תסיים מקררת.

ועכשיו מהפחדים קר לי כל כך,

החלון סגור, אין רוח, ואין לי אותך.

שאלה אחת ומתחיל המסע מן המתים,

שאלה אחת ואולי נשרפים לי החיים.