כמו אוהבים בשקיעה

היי ותודה שנכנסתם.

בוא נתחיל מזה-תודה לבלוג sttuf fou you על הכותרת.

קוראים לי כרמל ואני בת 15, כיתה ט' מהדרום.

פתחתי את הבלוג בגלל שמתחילים להיות לי בעיות עם חבר שלי.

אנחנו חברים מאז היום הולדת שלי, זאת אומרת מה29.9 .

היינו מאוהבים כבר משנה שעברה, היינו הרבה זמן ביחד, הוא בא אליי אני באתי אליו, היינו רוב הזמן יחד בהפסקות וכו'.

הוא באמת ילד מדהים, מצחיק, חכם, מתחשב ולא בוטה כמו רוב הבנים.

אני כל כך שבורה כרגע, עד שלשום הכל היה אני יכולה להישבע שמעולה והוא מתקשר אליי והנה השיחה פחות או יותר:

"מאמי, מה נשמע?"

"בסדר מתוקה מה אתך?"

"הכל טוב"
"תשמעי, אני צריך לדבר אתך בקשר למשהו..."

"מה קרה?"

"אני יודע שזה יכאב לך, ותאמיני לי זה כואב גם לי...אני רוצה שנקח לעצמנו הפסקה אוקיי?"

"מה?אתה רציני?"

"כן...תקשיבי האהבה שלי אלייך עדיין נמצאת, אני חולה עלייך מאמי באמת שכן אבל אני מרגיש שאני רוצה קצת הפסקה אוקיי?"

"מה...?ל..כמה זמן?" -מגמגמת בניסיון כושל לא לבכות-

"מאמי אל תבכי...זה יהיה רק לשבוע באמת שום דבר"

"אוקיי בי"

-פרצתי בבכי-

שום דבר?הוא באמת רציני?

למה שחבר שלך ירצה לקחת ממך הפסקה כשבעצם לא קורה שום דבר?

חייבת להיות סיבה, אני בקושי יכולה לנשום דקה בלעדיו והוא אומר לי בכל כך פשטות שהוא לוקח ממני הפסקה ככה סתם?

אני כל כך שבורה!אני בוכה כבר משלשום, אני לא יכולה יותר בלעדיווו...

אני מקווה כל כך מקווה שהכל יסתדר וכמה שיותר מהרר!

חברות מתקשרות אליי ואני אומרת שלא בא לי לצאת, נמנעת מלספר למה...

החברה היחידה שסיפרתי לה היא החברה הכי טוב שלי וזהו.

אני כל כך מקווה שהשבוע הזה יעבור מהר.

אני אעדכן אתכם כשיקרה איזה משהו....

בי בנתיים