לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Little Things Give You Away


תמיד שמתי לב שהדיעות שלי אחרות ויותר טובות משל האחרים, רוצים דוגמא? תקראו. אני לא שם זין על אף אחד, ולא, אני לא איזה ערס מחורבן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

דעה אישית: סגירת מקומות שמוכרים אלכוהול לקטינים.


אוקיי, הפוסט הזה התחיל בצורה מבדחת כשזכרתי שמשהו עיצבן אותי באוטו בדרך הביתה אבל לא זכרתי מה, ואז נזכרתי.

*שם OTEP פול ווליום בשביל הריכוז*

שמעתי בחדשות על העניין הזה שהמשטרה סגרה 16 או 13 פיצוציות בגלל מכירת אלכוהול לקטינים, ושהם עשו את זה בעזרת נער קטין שהם גייסו כסוכן, עד כאן אין שום בעיה.

הלחץ דם שלי התחיל לעלות כשהם הזכירו את הקטטה שהייתה לפני מספר חודשים ושבה נרצח (כן! נרצח!) נער שרק רצה לצאת עם החברים שלו, ובעצם אמרו שהאלכוהול אחראי. באותו רגע התפרצתי.

רגע רגע משו פה לא בסדר, משו פה מסריח, יש פה איזהשהי התנערות מאחריות. ברגע שאמרתי את זה התחיל וויכוח די גדול ביני לבין אמא שלי שטענה שאין פה שומדבר רע בסגירת פיצוציות ושכן האלכוהול אחראי לזה.

אני לא אכתוב פה את כל הוויכוח כי זה יהיה מעפן וחסר תועלת אני אכתוב את הפואנטה שלי.

כן, נכון, אלכוהול גורם לטישטוש, לאיבוש שליטה אצל חמומי מוח (אני מודה, כמוני לפעמים) וגם למכות ולהתנהגות מסוכנת.

אבל האלכוהול הוא לא זה שגרם לאותם ילדים לשים סכין בכיס לפני שהם יצאו למסיבה

אותו אלכוהול לא גורם למאות ילדים בידיוק כמוהם להשתכר וללכת למסיבות כל סוף שבוע ולחפש את מי לדקור ועם מי לריב ולמי להרוס את הלילה ואולי גם לגמור את החיים.

זאת החברה, זה החינוך, זאת המערכת שמתפרקת ואוכלת את עצמה מבפנים.

אלו העבריינים שהופכים להיות גיבורים של כל כך הרבה ילדים. לא משנה אם הם רק דמויות.

זה העובדה שלהיות "ערס" ומניאק ולדקור וללכת מכות זה מה שמגניב

וזה העובדה שלא מלמדים אותך להיות אדם טוב, כי גם בבתי הספר היסודיים היום, החזק שורד.

אני יודע את זה, אני למדתי את זה בדרך הקשה.

אז בקיצור, הפואנטה, כן האלכוהול הוא חלק קטן אבל הוא לא הסיבה העיקרית לרצח הזה ולעות שהיו ושיבואו. זאת החברה שלכם ולצערי גם שלי.

יש לכם תגובות? תכתבו אל תשאירו בבטן.

עד הפוסט הבא שיפורסם בידיוק מתי שיפורסם הפוסט הבא, או מתי שיביאו לי שוב את העצבים ככה, תלוי מה יבוא קודם

ביי =]

נכתב על ידי Young And Wise , 22/11/2007 20:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלוג חדש, פוסט הכרות... תיכנסו כדאי


נמ טוב אני חושב שבהתחלה אני צריך להציג את עצמי, אז הנה זה בא..

אני גל, בן 19 וחצי.

לפני שנתיים איבחנו אצלי מאניה דיפרסיה.

מאניה דיפרסיה זאת הפרעה שגורמת לאנשים להתנהג באופן מסויים:

לפעמים במאניה- מצב שבו הכל טוב ומאושר באופן חולני ואתה יכול הכול (עד שאתה יוצא מזה)

ולפעמים בדיפרסיה- הדיכאון הכי גדול שאדם יכול להגיע אליו, המון עצב בדידות ייאוש וכל זה.

ומסתבר שמתחילת גיל ההתבגרות היה לי את זה, וכשאני חושב על זה זה מסביר המון דברים שאני עושה ושקורים לי.

אני שונא המון דברים, המון המון המון המון דברים ואנשים.

אני מניח שזה בגלל שאני קצת מקנא באנשים הנורמליים שהחיים שלהם לא יכולים להשתנות בבום באמצע היום..

יש לי חברה כבר שנה וארבעה עוד מעט, קוראים לה סיון והיא הייתה איתי ברגעים הכי קשים שלי וגם ברגעים הכי טובים שלי ואין אף אחת שהייתי רוצה להיות איתה יותר מעם סיון (למרות שגם זה משתנה ב"התקפים" האלו של המאניה דיפרסיה).

אתם בטח מנחשים שאני לא עושה צבא- אז זה נכון. זה בגלל המאניה דיפרסיה, כן טוב אני מעדיף לא לעשות צבא מאשר יום אחד לחטוף התקף ולהרוג את עצמי ואת הפלוגה.

בינתיים החיים שלי די מאוזנים יחסית.. סיימתי שנת שירות בעבודה עם ילדים ונוער במצוקה ועכשיו אני לפני שירות לאומי במקום דומה.

אגב אם אתם עכשיו חושבים לעצמכם שאני בטח לא יכול או שעדיף שאני לא אעבוד עם ילדים ונוער בסיכון במצבי אני אגיד לכם שאתם טועים- אני כמעט הבסתי את ההפרעה שלי ואני הכי יודע איך הילדים האלו מרגישים מהסיבה שגם אני הייתי במקומות הכי קשים, רק שאני קמתי משם.

בקיצור מה שהתחלתי להגיד שפה בבלוג הזה אני אכתוב על החיים שלי, אגניב מידי פעם קצת מוזיקה טובה ודיעות שלי על הרבה דברים (שאת רובם אני בטח שונא) ואנסה שיהיה מעניין.


אוקיי אז אני מתחיל.

היום לא היה לי כוח לקום לעבודה ברפת בגלל שהתעוררתי באיזה 7 וחצי והייתי צריך להיות בעבודה 45 דקות לפני זה. אז המצאתי איזה תירוץ על מסיבה ויותר מידי שתייה וחזרתי לישון עד 11 שאז התעוררתי לחליבת צהריים ואחרי החליבה נמ חזרתי למחשב, עוד מעט יש לי עוד חליבה בערב.

אני חולב ועובד כרגע בקיבוץ שאני גר בו עד שיתחיל השירות שלי.

בקיצור זה לא מה שרציתי לספר.

אז היום קמתי מאוחר יחסית וכשיצאתי החוצה ראיתי שהכל שונה.. היה לי טוב והבחוץ ניראה ממש יפה ושונה מתמיד.

הכל הכל ניראה טוב יותר ולא ממש הבנתי למה, ואז הבנתי שיש לי שלווה ולכמה שעות שאחרי זה הייתי בטוח שזהו נגמר אני לא שונא יותר.

טוב, טעיתי, לא מזמן חזרתי לשנוא ושכחתי כבר כמה שאני אוהב את זה.

טוב זהו עוד יום מאכזב בחיי המאכזבים.

הנה קליפ מוזיקה טוב, OTEP להקה ממש טובה.

שיהיה לכם יום טוב

ביי

http://www.youtube.com/v/tfLnDUPmP4s&rel=0&color1=0xd6d6d6&color2=0xf0f0f0&border=1">" type="application/x-shockwave-flash" wmode="transparent" width="425" height="373">

נכתב על ידי Young And Wise , 15/11/2007 17:40  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Young And Wise

בן: 36

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYoung And Wise אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Young And Wise ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)