קרדיט לרנית על הקטע הזה .
לאן נעלמה לה הילדה ?
לאן אני נעלמתי לי ?
נזכרת במה שהייתי פעם , ובמה שאני כיום,
ורואה כמה השתנתי .
ילדה תמימה , חמודה ביישנית עוזרת לכולם , לא יורדת על אף אחד ,
תמיד הולכת לפי הדעות של עצמה , ולא לדעות של אחרים,
לא שמה על אף אחד על מה שהאנשים אומרים.
מחבקת , אוהבת , מנשקת , עוזרת ,
ילדה למופת , לומדת טוב , ציונים טובים, אוכלת טוב , מתלבשת טוב,
נראית בסדר , גאה במה שהיא עושה ואומרת ,
מקשיבה לאנשים שצריך לאימא , למשפחה,
אוהבת את החברות שלה וסומכת עליהם ודואגת להם ומגינה על חברותיה ועל מי שחשוב לה
תמיד מרוכזת בדברים שמענינים אותה ,תמיד הולכת לפי הסגנון לבוש שלה ולא של אחרים .
לאן הילדה הזאת נעלמה ?
לאן נעלמה לה התמימות ?
הילדה עם השמחת חיים , עם החיוך מאוזן לאוזן , לא סתם חיוך..
חיוך אמיתי לא מזויף .
הילדה שרק נכנסה לחדר הרבה אנשים העלו חיוך ,
היא שמחה להם את היום רק עם החיוך שלה והגומות חן שלה.
ילדה פעילה , אקטיבית , הרפתקנית , מלאת חיים
ורצון עז ללמוד עוד ועוד דברים .
ילדת אחרת , ילדה שונה ומיוחדת .
שכולם אהבו , ורצו להיות בקרבתה .
ילדה כזאת שאכפת לה מכולם ! אפילו מאנשים שהיא לא מכירה...
הילדה עם השם המיוחד - גבריאלה .
שכול פעם שאמרו לה "גבי" במקום "גבריאלה" היא צחקה על זה ,
כי זה שם מיוחד לא של כול אחד , זה קצת קשה להבין את השם הזה.
היא לקחה הכול בספונטניות .
כול דבר רע שהיו אומרים למישהו , ישר התערבה להגנתו ,
להיות איתו בטוב וברע .
הילדה נעלמה .. השתנתה , כבר איננה ילדה .
השנים עושות את שלהן , ואנשים משתנים לטוב ולרע.
גבריאלה כיום , ילדה ממורמרת יותר ממה שהיא הייתה,
בוכה יותר , עצובה יותר , פגיעה יותר .
כבר לא פעילה , חסרת חשק , ציונים יורדים, סדר עדיפיות משתנה,
עכשיו במקום שהמשפחה תהיה בעדיפות ראשונה, היא עצמה בעדיפות ראשונה
היא נכנסה לזה , מנסה לצאת ונכנסת שוב .
כלואה בתוך העולם הזה.
לא יכולה לנשום , לא יכולה להתנהג רגיל כמו ילדה רגילה ונורמלית.
כדי למשוך תשומת לב ? ...
בשביל זה את עושה את זה ?.. כדי שאנשים ישימו לב אלייך ?
ממתי אכפת לך ממה אנשים חושבים או אומרים לך ?
אכפת לך רק מהדעות שלך ! אבל עדיין הדעות של אחרים והמילים שלהם פוגעים..
מזייפת חיוכים מכול עבר , נותנת חיוך צולע , וממשיכה להיות עצובה , דכאונית .
מתגעגעת לחיבוקים , לנשיקות , לאהבה .
לכול החברה של האנשים שאהבו אותי ואני אותם.
אבל שמתחילים משהו , את חייבת לסיים.
ואם לא בדרך הטובה אז בדרך הרעה.
גם ככה נדפקת .. ומזה יהיה קשה לצאת,
כמה שתנסי , גבריאלה אני מכירה אותך , אין דרך יציאה !
כולם מכירים אותך ויודעים שתמשכיכי עם זה למרות שאת מבטיחה להם שלא.
פעם היית אמיתית , כנה אומרת רק את האמת.
היום את שקרנית , אומרת דברי שקר כול הזמן ,
כדי שלא יתפסו אותך על ה"מעשה הגרוע" שלך .
מתי התחלת עם זה בכלל ?
הכול בגללו , בגללו התחלת הכול.
אם לא היית מכירה אותו , הדברים היו ממשיכים להיות כמו פעם .
והיית נשארת אותה ילדה קטנה , חמודה שדואגת ואוהבת .
הילדה שאוהבים להיות בחברתה.
ולא הילדה שמרחיקה את כולם ממנה, כדי שלא יראו למה היא נהפכה.
אף אחד לא מכיר אותה באמת, היא בעצמה לא מבינה את עצמה,
אחרים כמה שהם ינסו להבין אותה .. אף אחד לא יבין כמו שהיא רוצה שיבינו אותה!
למרות שהיא עדיין לא יודעת מה היא רוצה מעצמה ..
ואז ילדה , שתגיעי למה שאת רוצה ?
את תהיי מאושרת ..?
את תשמחי ותחיי סוף סוף חיים נורמליים ?
תחזרי להיות כמו פעם ?
כנראה שלא ..
השתנת וכולם צריכים לדעת את זה .
לרעה אבל השתנת ...
את רוצה להשתנות שוב , אך אינך מסוגלת , את לא מצליחה,
כול מאמציך הרבים להשתנות , ולהיות בחזרה אותה ילדה ,
מאמצייך לשווא .
האנשים האלה, האנשים שפגעו בך ששברו אותך בפנים,
הם לא מבינים למה הם גרמו ..
רק לאחר שהכול יסתיים אם בכלל ,
אז הם יבינו כמה נזק הם גרמו לך .
יבינו שעכשיו שאת אינך פה איתם , הם אשמים בכך ! בגלל אותם מילים .
מגיל קטן כבר ידעת שאת שונה ומוזרה, תמיד כינוי אותך ככה
ה"מוזרה של המשפחה" תמיד זאת את ! היום את לא המוזרה והמיוחדת של המשפחה ,
את ה"בעייתית" של המשפחה , של החברים , של הסביבה שלך.
ואימא ? אימא שלך, שדאגה לך , אהבה אותך , חיבקה נישקה אותך,תמיד הייתה לצדך,
את הרחקת אותה ממך, בעצם לא רק אותה את כולם ..
כבר לא נותר לך בן אדם אחד אמיתי שאת מכירה ואוהבת באמת,
שיהיה איתך ותסמכי עליו באמת ובתמים.
ילדה ? נעלמת .
פשוט נעלמת .. ברחת מהעולמות שאהבת ,
נמלטת מכול המקומות ..
נטשת את כולם.
כבר אינך אותה ילדה , תביני את זה כבר,
את לא תחזרי להיות אותה ילדה, כול מה שתעשי זה לא יעזור..
בתוך תוכך את יודעת שאת אוהבת את העולם החדש ,
אבל הגעגועים לעולם הישן הורגים אותך ! לפעמים את חושבת שעדיף ולא היית נולדת בכלל.
לפעמים את חושבת שכול הרע מסביבך הוא בגללך,
הרצון ! הרצון שלך לאבד את הכול , לקחת את עצמך
ופשוט לנוס, לברוח להימלט .
ולא לחזור יותר לחיים האלה לעולם !
אין עולם מושלם , ככה זה העולם שלך, ככה את .
השינויים הקטנים יבואו עם הזמן .
פשוט תלמדי לחיות עם זה , או שלא ..
או שתמותי .
ופה סגרת את הכול , פה אטמת את לבך .
לא נותר דבר , חוץ מהגעגוע אלייך .
ילדה שלי קטנה .........
- - - - - -
את הקטע הזה אני כתבתי , עכשיו .
זה בדיוק מה שאני מרגישה.
אולי זה לא הכי יפה, ואולי זה כתוב לא טוב ויש שגיאות כתיב והבנות הנקרא.
אבל ככה אני מתארת את העולם שלי.
ככה אני מתארת את עצמי.
ככה אני ! עוברים אליי ימים קשים .
מצבים רעים .
שגורמים לי להעלות את השאלה "למה , למה אני חיה בכלל ? ".
היום לא הלכתי לבצפר, הלכתי לרופא ..
בגלל שאני לא מרגישה טוב , חולה ) :
וגם מחר אני נשארת בבית , איזה באסה כוסעמק !!! \ :
אבל רק עכשיו אני יודעת ש ..
שום דבר לא נמשך לנצח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
