Embody The Invisible

כול אחד מגיע לנקודה בחייו שבה הוא נמצא בפרשת דרכים והוא איננו יודע לאן לפנות.

הוא נמצא שם לבדו, בלי אף אחד שיראה לו את הדרך, בלי שידע מה מצפה לו בהמשך דרכו.

הוא נותן לפחד לשתק אותו, חושש לעשות צעד שגוי ולאבד את דרכו בחשכה

הוא מוצא את עצמו תקוע במקומו, לעיתים אפילו חוזר על צעדיו ונשאב אל תוך עברו.

בהמשך חייו הוא יסתכל על אותה תקופה בצער, מלא בחרטה שנתן לרגש אחד להשתלט עליו,

הוא יבקש לחזור אחורה, לעשות דברים אחרת, עכשיו כשהוא מבוגר יותר, חכם יותר.

הוא יחפש תשובה רחוק בשמים, עדיין מפוחד מכדי להסתכל עמוק בפנים

עדיין צעיר וטיפש מכדי להבין שאין תשובה, שאין אלוהים ושאין סיבה.

 עדיין צעיר וטיפש מכדי להבין שאין גרוע יותר מלהשאר במקום.

הקרוסלה הזאת לא עוצרת לרגע, לא נותנת לנשום.

היא מסובבת אותך עד שאתה מקיא את עצמך אל תוך העולם.

עד שאתה מחייך לקראת הלא נודע.

כי העולם הזה אכזר אך גם נפלא.