למה חוץ ממנה אף אחד לא יודע להקשיב? למה כל פעם כשאני באמת צריכה משהו רק היא שם? כל השאר מעבירים את הנושא,ואני כלכך שמחה שאני חברה שלה ושאני קרובה אליה,וזה הכי כייף בעולם חברה שקרובה אלייך ושאתה מתגעגע אלייה גם היא נסעה לאנשהו רק ליומיים.
למה אני תמיד מוותרת על האהבות שלי , על החברות שלי, על העקרונות שלי?
למ התמיד כשיש לי הזדמנות למצוא אהבה חדשה אני הורסת את זה,או שתקועה שם מישהי באמצע?
למה את אני לוקחת הכל ללב? מה רע בי? במה טעיתי?
וכן אני יודעת שאין כאן אף אחד..ואני כותבת את זה לעצמי ואני טיפשה.
אבל אני צריכה להתפרק. וגם לי מגיע,עשיתי טעויות בחיים שלי,אני יודעת אבל למה כשאני מדברת עם אנשים על דברים שחשובים לי הם באמצע מוצאים נושאי שיחה עליהם,למה נראה להם שאם אני לא מעניינת אותם אז הם מעניינים אותי?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: