סופית אני מטומטמת,אני ידעתי שאני אוהבת אותך..סוג של,ואז כשאמרת לי שאתה אוהב אותי במקום להגיד לך שגם אני אותך אמרתי לך שאני לא.
ואני כל כך כל כך מצטערת על זה עכשיו ואני כל כך טיפשהה,אתה לא מדבר איתי כבר,אתה בקושי מסתכל לי בעיניים.
אני רוצה אותך בחזרה אפילו רק בתור ידידים כמו שהיינו פעם,למה כל מי שבאמת חשוב לי בורח ממני?
אני יושבת עכשיו ובוכה כי אני יודעת שזה בגללי,ואוחחח בא לי למות,אני פשוט אוהבת אותך.
אני נדושה ואני הכיייי פתטית בעולם כרגע,כי זאת אשמתי אז מה לעזאזל אני בוכה על זה עכשיו?!
איזה מזל שיש מוזיקהה.
עריכה:
עכשיו אני מבינה כמה זה תלוי במצב רוח (S:)
חחח אני כל כך טיפשה,
יום אחד אני מרגישה ככה,וביום אחר-כך אחרת.
ואת גורמת לי,לנו, טוב בעיקר לי להרגיש כל כך לא קשורה אבל את עושה לעצמך כזה נזק!
מחרטטת לאנשים על הקשר העמוק והחזק שיש לנו אבל את מתעלמת מהנוכחות שלי בכלל!
את אפילו לא קולטת שאת לא עצמך~ את מתנהגת אחרת,את עושה את עצמך,את צבועה,מה קורה איתך תגידי?!
איפב הילדה שאני כל כך אוהבת? זאתי שתמיד יכולה להצחיק אותי? היפה ? חח זאתי שלא יודעת כל כך להקשיב?
הטיפשה הזאת? שדומה לי...
פליזז תחזרי כבר להיות את.בבקשה.
אבל חוץ מזה..הכל מצויין ! {:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
