נראה לי שיש לי דיכאון י"ב.

כזה שבא כשאתה מבין שאתה מסיים עכשיו חלק אחד בחיים שלך, ומתחיל חלק שונה לגמרי.

שכל החברים והאנשים שהכרת כבר לא לידך כל הזמן , והכל כל כך משתנה.

זאת הייתה שנה כל כך קשה , ואיכשהו אני מרגישה שבכלל היא לא התחילה.

היה פשוט מתיש , ואיבדתי בדרך את כל מה שהכרתי, את כל החברים שעמדו לידי.

כרגע אני מרגישה פשוט מיותרת בתוך כל הדבר הענק הזה, כולם הלכו לכיווניםשונים , ואני נשארתי עומדת במקום .

ואני עדיין לא יודעת במה לבחור לאן ללכת , יש לי כל כך הרבה חששות משנה הבאה , שאני לא מספיק טובה שאני לא אצליח .

זה מפחיד מאוד, אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות, עברתי כל כך הרבה בשביל להגיע לתוכנית הזאת , ועכשיו אני חושבת שאולי הם עשו טעות.

אולי לא הייתי צריכה להיבחר , אני לא מתאימה, אני לא יכולה לעשות את זה , זה גדול עלי !

איך אני אחיה שנה לבד , רחוק מהכל , מהכל !

אני מניחה שהכל יסתדר שאני אהיה שם, אבל מה אם לא ?

מה אם אני אכנס לדיכאון, ואני לא אצליח לבצע את כל המשימות , ולארגן את כל הדברים .

את כל הדברים שמצפים ממני לעשות , ולהגיד, אני לא יודעת , זה קשה .

אני כבר עייפה מהשנה הזאת , עכשיו נשארה בגרות אחרונה וסיימתי. לא עוד הרבה..

אני מקווה בשביל עצמי שאני לא אכשל במשימות שהצבתי לעצמי , שאני צליח להסתדר שנה הבאה וגם להנות מזה,

אחרי הכל זאת שנה בחו"ל , אומנם עובדים כל הזמן , אבל עדיין . זה מן בונוס לעבודה הקשה .

שיהיה לכולם לילה טוב.