מצטערת שלוקח לי כ"כ הרבה זמן
פרק 30:
כבר התחיל להחשיך
פתאום ראיתי מכונית מתקרבת אלי
לא זייתי מי זה והמשכתי ללכת
ואז הוא פתח תחלון של האוטו
"תיכנסי.."
זה היה..
גיא. גיא אחי היקר,
לא האמנתי שזה יקרה-אבל כ"כ שמחתי לראות אותו
נכנסתי לאוטו והתיישבתי במושב שליד הנהג
"פשש מתאים לך האווטו" צחקתי איתו והוא נראה מרוצה
"כן.. את יודע כמה קשה עבדתי בשביל להשיג כסף בשבילו"
"אני שמחה בשבילך"
"תקשיבי מור אני לא רוצה להיות חטטן אבל מה קרה?"
"כלום" שיקרתי וניגבתי את הדמעות
החלטתי שאני לא נותנת לזה להשפיע עלי .
שמתי לב שאנחנו נוסעים לדרך אחרת
"האמ לאן זה?" הסתקרנתי
"הפתעה" אמר וחיוך עלה על פניו
נסענו בערך רבע שעה ואז עצרנו
במקום עם מלא עצים גבוהים
יצאנו מהאוטו והתקדמנו לעבר מקום בלתי ידוע
היה לי קר והתקרבתי לגיא
"כנסי" אמר והצביע על מקום קטן ומואר
נכנסנו פנימה והתחממתי במהירות
המקום היה קטן נעים וחמים
היו שם 4 שולחנות
התקדמנו לעבר אחד השולחנות והתיישבנו
מלצרית נמוכה בעלת צמות ניגשה אלינו
"מה תרצו להזמין?" שאלה בחיוך
"האמ בשבילי המבורגר וצ'יפס ומורי מה את רוצה?"
היתי כ"כ המומה מהמראה של המקום ובקושי יכלתי לחשוב על מה אני רוצה לאכול
הסתכלתי סביב
המקום היה מלא במנורות ותמונות מדהימות של רקדניות
"מור?" הפסיק גיא את מחשבותיי
"בשבילי פסטה" אמרתי בחיוך וסגרתי את התפריט
"כבר מוכן" הודיעה המלצרית וינגשה למטבח ..
"וואו גיא מה זה המקום הזה?" התחלתי לחקור אותו
מאיפה הוא מכיר את המקום הזה בכלל?
גיא:"בואי נאמר שכמה שתדעי פחות עדיף.."
אני:" ואו גיא עם לא הייתי מציאותית הייתי בטוחה שמצלמים אותך לסרט כרגע ואנחנו בתוך סצנה" גיחכתי
גיא:"חח אני צוחק. המלצרית חברה שלי.."
אני:"תודה שסיפרת לי " נעלבתי
גיא : " אני מצטערת אבל זה חדש יחסית.."
אני:"טוב נו " ציחקקתי לעברו וראיתי את המלצרית ניגשת אלינו
"תכירי זאת מור. אחותי" הציג אותי בפניה
"ואני בריטני"
אמרה בחויך והניחה על השולחן את מנות האוכל
"יש לך קשר לבריטני ספירס?" שאלתי בטיפשות ואחר כך התחרטתי
"לא" היא ענתה וגיא הצטרף לצחוקה..
הרגשתי מושפלת אבל החלטתי להתעלם מזה
נהניתי
שחכתי מכל מה שקרה לי
כל פעם שנזכרתי בהכל הסתכלתי על גיא
רק מלהסתכל עליו ולדבר איתו צחקתי
היה לי כיף איתו
הרגשתי בטוחה ונינוחה
אני אוהבת את אח שלי.
אחרי ששילמנו יצאתי החוצה
גיא נשאר להתמזמז קצת עם בריטני ויצא החוצה גם
נכנסנו לאוטו ושתקנו
שראיתי את הבית מרחוק הודיתי לגיא
"גיא אני כ"כ מודה לך. היתי מבואסת תחת וממש עשית לי טוב"
שמתי לב שגיא מסמיק ונהינה מהמחמאה באותו זמן וחייכתי .
נכנסתי הביתה ועליתי לחדרי
נכנסתי לאמבטיה והתענגתי ממגע הקצף עם גופי
סירקתי את שיערי
מרחקתי קרמים
ויצאתי החוצה
לבשתי פיג'מה ורודה
וניגשתי אל מסך המחשב
"אני צריכה לדבר איתך"
היתה הודעה מלירון ..
חייגתי למספר הפלאפון שלה..
טוו..טוו..
"הלו"
"היי לירונייי מה קרה? חיפשת אותי ?"
"האמ כן . אבל זה לא לעכשיו .. נדבר מחר"
אמרה וניתקה
הרגשתי שקרה משהו מוזר
לא הבנתי מה היא רוצה
נכנסתי למיטה ועצמתי עינים
מחכה למחר.
לראות את סטיב..
אהמ לשמוע מה יש ללירון להגיד לי
מיד התחרטתי על המחשבה
עם סטיב רוצה אוותי? שיתאמץ
אני לא מוכנה להשפיל ת'צמי
חשבתי בחיוך וככה נרדמתי..
תגגגגגגיבו 3>
- קרדיט לנעם שעזרה לי לכתוב את הפרק
"כפרעליך" 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
