"טוב חברה כולה שריפה" גיכח ג'וש בשביל לשחק אותה
"אז עם ככה, למה עלית על השולחנות וצרחת?"צעקתי לעברו וגררתי אחרי שפע של צחוק
שחר המובך התיישב במקומו
"יאלה שתקי" הוא סינן
לירון קרצה לעברי וחייכה
"הראת לו מה זה.. אחרי כל מה שהוא עשה לך"
"עם רק היית יודעת על הנשיקה" חשבתי בליבי והמשכתי לצחוק עם כולם.
"אפשר לחזור לכיתות, זאתי הייתה רק מתיחה של תלמידים" צרחה המנהלת
ועלינו לכיתות..
"מי הטיפש?" צעקה ג'ין בקול וגיחכה
"מה אכפת לך? פספסנו שיעור" אמרה לירון מרוצה
"עם היא הייתה רוצה לפספס מספיק לה לבוא ולהראות ת'מחשוף שלה למורה" התגריתי בג'ין
"מצחיק" אמרה בכעס והלכה עם סטיב הצידה
"מה הקטע?" לקחה אותי לירון הצידה
"סתם.. אין לי כוח אליה היום. את באה אלי היום לא?" חיכתי לעברי ומבלי לחכות לתשובתה
הלכנו שתינו לכיוון הכיתה וצחקנו..
טלטלטלטלטל
היה צלצול ולירון ואני הלכנו לכיוון ביתי
"זה לא שחר?" אמרה לפתע לירון
הסתובבתי
"תתקופפי" ציוותה עליי לירון ודחפה אותי לאדמה
גופי נחבט על הרצפה וכל בגדיי התלכלכו מהבוץ
הסתכלתי מעבר לשיח וראיתי את שחר
הוא עמד עם ילדה גבוהה
עם תסרוקת מוזרה
היא לבשה מכנס שהיה גדול עליה בכמה מידות
נעלי וואנס שחורות עם שרוכים מרושלים
היא החזיקה סיגריה בידה
וכשפתחה את פיה ראיתי פירסינג על לשונה
"תראי במי שחר החליף אותך" התלוצצה לירון
"שתקי"
המשכנו להסתכל ולהקשיב
"וואי שחר מה שעשית היום היה אדיר.
הוכחת שאתה יכול להיות חבר שלי"
[שמענו אותם מדברים]
"מהההה? מה הוא מתנשקק עם הערסית הזאתיי?" חשבתי בליבי
התיישבתי בכבדות על הבוץ
כבר לא היה לי אכפת מהבגדים שלי שהתלכלכו והסריחו
ולא היה אכפת לי שאני נמצאת בתוך שיח קוצני
שחר שהיה הידיד הכי טוב שלי
החבר שלי
מתנשק עם ערסית בגינה
ולא רק זה,
הוא אחראי לשריפה הלא אמיתית שהיה היום
אני חיבת לדבר איתו
מה קורה לו?
"בואי מור" לירון משכה אותי ובשקט יצאנו מהשיחים
"אנחנו חיבות מקלחות דחוף" אמרה לירון והריחה את עצמה
המשכתי ללכת
לא בדיוק שמעתי מה לירון אמרה
היא התחילה לדבר ולדבר
”ראית את הפירסינג שלה?... והמכנס.. ו.. מור?"
"הא?"
"תודה שאת מקשיבה" היא נעלבה והתחילה ללכת במהירות יותר
"מצטערת פשוט אני בשוק. שחר , הילד הכ"כ טוב הזה .. עם ... עם ערסית.
אני לא מאמינה ,.. אנחנו חייבות לעשות משהו.."
לירון:"לא.אנחנו לא מתערבות לו. מספיק פגעת בו .. זהו"
"צודקת" אמרתי למרות שלא השתכנעתי בהחלט ..
הגענו לביתי וישר עלינו למעלה
לא הספקתי להיכנס לחדר האמבטיה ולירון כבר טרקה את הדלת בפרצופי
חיכיתי שהיא תסיים להתקלח ובנתיים סידרתי את החדר
הסתכלתי החוצה מהחלון
היה כ"כ קודר בחוץ
כמו המצב רוח שלי
דמעות ירדו מעייני
וכך גם הגשם התחיל לזלוף
ילדים ששיחקו בחוץ התחילו לחזור לביתם
אימהות כיסו את שקיות הקניות שלהן ונכנסו במהירות לאוטו
ואני עמדתי ליד החלון
ודמעות זלגו מעייני
לא הצלחתי לעצור אותן
וכך גם הגשם המשיך לרדת
בהתאם עם הדמעות
זה היה מוזר
ניגבתי את הדמעות בחולצתי המלוכלכת
והמשכתי לסדר את החדר
סגרתי את החלון
אבל הגשם המשיך להקיש על חלוני
"מורי יש לך טלפון" צעקה לי דנה מלמטה..
תגיבו[:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
