ניגבתי את הדמעות בחולצתי המלוכלכת
והמשכתי לסדר את החדר
סגרתי את החלון
אבל הגשם המשיך להקיש על חלוני
"מורי יש לך טלפון" צעקה לי דנה מלמטה..
"אני באה" צעקתי
הנחתי את החולצה שהיתה זרוקה - על המיטה
וירדתי למטה
"למה לך מותר לשחק בבוץ ולי לא?" התבכיינה דנה מולי
"כי אני המפלצת של הבאר ררר" חזרתי להיות אותה "מפלצת" מהבוקר,
נישקתי אותה חזק ועליתי לחדרי עם הטלפון
"מור? היי זאתי בריטני, חברה של גיא.. זוכרת אותי?"
אמרה בנחמדות
"כן בטח" שמחתי לשמוע אותה
נזכרתי באותו הערב הכיפי במסעדה החמימה עם גיא..
"איפה הוא באמת" חשבתי לעצמי.. לא ראיתי אותו מלא זמן
"האמ תקשיבי.. גיא.. לא מוצאים את גיא.. ההורים שלך חושבים שהוא אצלי אבל הוא לא אצלי. יש לך מושג איפה הוא?"
בריטני דיברה מהר ובקושי יכלתי להשחיל מילה
"באמת לא ראיתי אותו" שיתפתי אותה במחשבותיי
"כן נו אני אומרת לך שהוא נעלם" צחקה
היה לה צחוק מתגלגל שאהבתי .
"תקשיבי אני יחפש אותו אל תדאגי
אבל תחפי עליו ..
ו.. עם את נזכרת במקום שהוא יכול להיות בו- תגידי לי "
סגרתי את הטלפון והלכתי לעבר המקלחת
"נוווו" צווחתי ודפקתי על הדלת בחוזקה
לירון לא ענתה
צעקתי שוב ושוב
"אני נכנסת " הודעתי
היא לא ענתה
פתחתי את הדלת
לירון עמדה מול המראה וצילמה את עצמה
"את משוגעת???? חשבתי שקרה לך משהו . למה לא ענית??" כעסתי עליה
"אני לא יכלתי .. הצטלמתי.." צחקה והמשכתי לעשות פוזות
"טוב צאי" סילקתי אותה , "אני גם רוצה להתקלח"
היא יצאה והשאירה אחריה גל ריח של סבון חזק.
הורדתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת
הבוץ שנדבק עלי ירד וכך גם ריחו
הסתבנתי וחפפתי את שיערי
היה לי חשק להתפנק לי עוד קצת במים החמים אבל נזכרתי בגיא שנעלם
יצאתי ועטפתי את גופי במגבת
יצאתי מהמקלחת ולירון ישבה על המיטה וצפתה ב MTV
היא לבשה את אחת הפיג'מות שלי והתכרבלה בשמיכה
"הופה אני רואה מישהי פה מרגישה בבית" אמרתי וניגשתי לעבר מגירת הפיג'מות
הוצאתי פיג'מה לבנה מחממת וגרביים עבות
התלבשתי והתיישבתי ליד לירון
סירקתי את שיערי ונשכבתי לידה.
נרדמנו.
"בנות קומו" העירה אותנו אמא בבוקר
היום היה יותר נעים
לא היה שום זכר לגשם מאתמול
יצאנו מהשמיכה ונכנסנו לצחצח שיניים
"מורי אני הולכת הביתה להתלבש והכל.. נפגש בבית ספר" ,
לירון הלכה והפעלתי את המוזיקה
שמתי שיר רועש שיעורר אותי
הורדתי את הפיג'מה
ולבשתי טייץ' אפור
גופיה לבנה וחולצת בית ספר וורודה
נעלתי אולסטאר לבנות
התבשמתי , התאפרתי
וירדתי למטה.
התיישבתי ליד השולחן ומרחתי מעט חמאה על הטוסט שלי
נגסתי כמה ביסים , הנחתי אותו על השולחן ויצאתי במהירות .
כמו שחשבתי שחר לא היה שם
נאלצתי ללכת לבד .
הלכתי ולפתע שמעתי קולות מהגינה
התלבטתי עם כדאי לי ללכת ולראות
"לא מור. זה לא ענינך.. טוב אולי רק לבדוק"
השתכנעתי והלכתי לעבר הגינה
מרחוק זיהיתי את הילדה מאתמול
הילדה עם התסרוקת המוזרה והפירסינגים
היא עמדה וליידה ישב נער
היא התכופפה לעברו
לא הבנתי מה קורה
הנער צעק
הקול היה לי מוכר
זה היה שחר
לא ידעתי מה לעשות.. להתערב ?
לא רציתי שיחשוב שאני הולכת אחריו ועוקבת אחריו
אבל מצד שני הוא בסכנה
לא ידעתי מה לעשות
הסתכלתי על השעון והבנתי שאני כבר מאחרת
החלטתי להשאיר את החלטתי לגורל
קטפתי פרח צהוב מאחד העצים
"ללכת.. לא ללכת.. ללכת .. לא ללכת.. ללכת"
עלי הפרח נגמרו והחלטתי
הלב שלי דפק
התקדמתי לעבר שחר
"עזבי אותווווווווווווו" צרחתי לעברה
_____________________________________
מוזמנים לנחש מה הילדה הפריקית עושה לשחר X:
ט"ו בשבט שמח (:
תגיבו 33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
