לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור בהמשכים(:



כינוי: 

בת: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

1/2008

פרק 35


שמעתי קולות מתקרבים

לקחתי כדור טניס שמצאתי על הדשא וזרקתי אותו רחוק

וכמו שציפיתי לוקאס רץ אחריו.

סחטתי את חולצתי הרטובה ובצעדים קלילים הלכתי לעבר הקולות

מה שראיתי פשוט ניפץ אותי מבפנים

לא האמנתי

 

הרגשתי את בטני מתהפכת

את שיערותיי מצטמררות

גופי החל לרעוד

ראיתי את שחר והילדה הפריקית יושבים על הדשא מתנשקים

מתנשקים זאתי לא מילה

הם "טרפו" את הפה אחד של השני

הסתכלתי והדמעות ללא רצוני החלו לזלוג על לחיי

לא ידעתי כמה זמן אני שם

פשוט הסתכלתי עצובה על הנשיקה

"איבדתי אותו לתמיד" יבבתי

 

עייני התחילו לצרוב

ניגבתי אותן בידי

והלכתי הביתה

אמא בדיוק עמדה במטבח והכינה משהו

ברגע שנכנסתי היא החביאה אותו מהר וניגשה אלי

כבר ציפיתי לגזר הדין שלי

לצעקות

לבכי

למריבות

להסברים

לתירוצים

אבל לא,אמא אפילו לא כעסה עליי

היא נתנה לי נשיקה גדולה בלחי

אפשר היה לחשוב שלא ראינו זו את זו כבר שנה

היא הורידה מעליי את תיקי הרטוב והניחה אותו בצד

 

עליתי לחדרי ונכנסתי למקלחת

הורדתי מעליי בקושי את הבגדים הרטובים שנצמדו לגופי וזרקתי אותם לסל הכביסה

פתחתי את זרם המים החזק ביותר והחם ביותר ונכנסתי פנימה

עמדתי שעות מבלי לחשוב על כלום

בעצם כן

חשבתי על שחר

הנשיקה רצה לי במוח שוב ושוב

לא יכלתי להפסיק לחשוב על המראה של השניים מתנשקים בתשוקה גדולה

הפעם בשונה מתמיד אמא לא צרחה עליי שאצא מהמקלחת

גם לא גיא [שאגב חזר . הוא היה ביקר אצל חבר שגר רחוק ושכח להודיע /= ]

שנגמרו המים החמים יצאתי מהמקלחת , עטפתי את עצמי במגבת וורודה

נעלתי נעלי בית ויצאתי לחדר .

התיישבתי על המיטה וחיפשתי את הפלאפון שלי

הרמתי כמה כריות וראיתי אותו רוטט מתחת לכרית

הרמתי אותו וראיתי על הצג "שחר"

לא ידעתי מה להרגיש יותר, מה לחשוב

מבלי לחשוב פעמיים פשוט עניתי

 

"תגידי מור לא נמאס לך להתערב בחיים של אחרים? עזבי אותי כבר" צעק עליי שחר וליידו שמעתי את אותה ילדה השנואה לוחשת ומצחקקת

ניתקתי את הטלפון בדמעות

לא הבנתי למה הוא אמר לי את זה

זהו , אני לא אתערב יותר - החלטתי.

 

יחד עם הבכי הורדתי את המגבת ולבשתי פיג'מה

התיישבתי במיטה ושוב לקחתי את הפלאפון לידי

ראיתי 2 הודעות SMS

 

אחת מג'וש : " אוהב אותך כ"כ יפה שלי"

ואחת מלירון :"ילדונת איפה את אני מחפשת אותך שעות , תקשרי אליי!!"

 

לא היה לי כוח לענות לאף אחד מהם

זרקתי את הפלאפון מתחת ל"הר" הכריות שהיה במיטתי תודות לדנה ולוקאס

ועצמתי את עיניי ..

 

הוא נישק אותה

היא עמדה עם הגב

לא ניתן היה לזהות אותה

הוא נישק אותה בלחי

ואז נתן לה  נשיקות קלות באף

ואז התחיל לנשק אותה בפה

הוא אמר לה מילות אהבה.

 

היא הסתובבה פתאום

זאתי היתה הילדה הפריקית.

 

התעוררתי מזיעה

החלטתי שאני מוציאה לעצמי את זה מהראש ולא נותנת לזה להשפיע עליי.

שום ילדה פריקית מכוערת בשם טרייסי לא תפריע לשנת היופי שלי

הנחתי את ראשי שניהיה כבד לפתע על הכרית ונרדמתי

 

 

 

קצר

/=

 

תגיבו :)

 

נכתב על ידי , 31/1/2008 17:58  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 34


החלטתי להשאיר את החלטתי לגורל

קטפתי פרח צהוב מאחד העצים

"ללכת.. לא ללכת.. ללכת .. לא ללכת.. ללכת"

עלי הפרח נגמרו והחלטתי

הלב שלי דפק

התקדמתי לעבר שחר

"עזבי אותווווווווווווו" צרחתי לעברה

 

ראיתי את הפנים של שחר מבוהלות

לא ידעתי עם זה בגללה או בגללי

שניהם הסתובבו והסתכלו עליי מופתעים

עמדתי במקום והאדמתי

לא ידעתי מה לעשות עם עצמי

התפללתי שהאדמה תקבור אותי

 

"תרגעי תינוקת, אני רק עושה לו פירסינג" אמרה לעברי במבטא אמריקאי כמו שתמיד שמעתי בסרטים. בסרטים של ילדי רחוב..

 

שחר הסתכל עליי ולא ידעתי איך לפרש את המבט שלו

"הוא רוצה שאני ילך? או שהוא מתחנן שאני יעזור לו..?"

החלטתי לא להתערב

הוא עזב אותי בעיה שלו

לקחתי את התיק שלי והלכתי

השתדלתי מאוד לא להסתובב אחורה

הרגשתי את מבטיה של הנערה נעוצים בגבי אבל לא הסתובבתי

 

הלכתי בשביל בדרך לבית ספר וכעבור כמה דקות שמעתי שוב את הצרחה של שחר

ליבי התכווץ

הוא סובל

"אבל הוא רצה את זה- בעיה שלו" הרגעתי את עצמי והמשכתי ללכת

 

שהגעתי לכיוון בית הספר ראיתי דרך החלון שכולם כבר בכיתות

לא היה לי חשק לאחר ולשמוע הטפות מהמורה

התכופפתי ובמהירות הלכתי לגינה

התיישבתי על הדשא והוצאתי את הסנדוויץ שלי

אכלתי כמה ביסים ופתאום ראיתי צל מאחוריי.

 

הסתובבתי וראיתי את ג'וש

ג'וש עמד שם וחייך

הוא נראה מצוין

השיער שלו היה מסודר בקוצים

הוא לבש ג'ינס גדול שחשף את הבוקסר שלו

וחולצת גלישה

הוא חייך והתיישב ליידי .

 

"למה אני לא מופתע לראות אותך כאן?" אמר לאחר ש"אימץ" לעצמו את הסנדוויץ שלי ,

"סליחה? מה אתה רומז?"  התנפלתי

"לא רומז כלום.." אמר בפה מלא

ישבנו שקטים

כל מה ששמענו ברקע היה הקול של הציפורים

מדי פעם הוא היה זז ומסתכל עלי

אבל אני לא הסתכלתי לכיוון שלו

אחרי מה שהוא עשה לי .

 

"תקשיבי מור אני כ"כ מתנצל.. הכל באמת התחיל בהתערבות אבל אחר כך הבנתי כמה אני אוהב אותך " אמר בקול שהמיס את ליבי

הרגשתי נאהבת

הסמקתי במהירות

כל הרגשות שלי [ שלא ממש נעלמו ] כלפי ג'וש חזרו

הרגשתי את גופי מתכווץ

הרשיתי לעצמי להסתובב לעברו

הוא הסתכל עליי בעיניו הגדולות

הוא היה נראה לפתע כ"כ רגוע

לא כמו הג'וש שאני רואה בבית ספר שכל מה שחשוב לו זה הפוזה.

 

התקרבנו אחד אל השני יותר ויותר

הרגשתי צורך ענקי לנשק אותו

כ"כ אהבתי אותו ורציתי להיות איתו

שהיסתכלתי עליו שחכתי מסטיב שעם ג'ין ומשחר שמצא חברה פריקית חדשה

ומגיא שלא מוצאים אותו.

 

התקרבנו יותר ויותר

הרגשתי פרפרים בבטן

ככל שהתקרבתי אליו הרחתי את ריח הבושם הטוב שלו

פי התקרב אל פיו

התנשקנו נשיקה ארוכה

נשיקה עם דמעות

עם עצב

אבל גם עם שמחה

עם המון אהבה.

 

כעבור כמה דקות התעשתתי על עצמי

זזתי אחורה

לקחתי את התיק שלי וקמתי

"מור חכי" הוא קם לעברי וחסם את דרכי

הסתכלתי עליו במבט מלא משמעות

רציתי להיות איתו אבל לא רציתי לסלוח לו כ"כ בקלות

הוא הסתכל עליי שוב בעיניו החודרניות

הסתכלתי עליו

ניסיתי להבין מהעיניים שלו מה הוא מרגיש כלפי

מה הוא מרגיש בכלל

העיניים שלו נתנו לי לחדור לליבו

הרגשתי שאנחנו על אותו גל

באותו מצב

מצאתי את עצמי רצה אליו ונותנת לו נשיקה ענקית

לא היה אכפת לי מי רואה

לא היה אכפת לי מגיא

לא משחר שאיכזב אותי

לא מסטיב שעד לפני דקה הייתי בטוחה שאני אוהבת אותו

הרגשתי שג'וש הוא בשבילי

הוא זה שנועד בשבילי

אנחנו חייבים להיות ביחד

המשכנו להתנשק

הוא ליטף את פניי ושיערי

ואני הרגשתי בעננים

הרגשתי כ"כ קרובה אליו

הרגשתי הרגשה שבחיים לא הרגשתי אותה כ"כ חזק- אהבה.

 

כעבור כמה זמן התנתקנו אחד מהשני

לא ידעתי כמה זמן עבר

חייכתי והוא עטף אותי בכתפיו החסונות והכניס אותי לחיקו

הרגשתי בנוח איתו

התקרבתי לפניו לעוד נשיקה קטנטנה

 

"אני צריכה ללכת" אמרתי תוך כדי הנשיקה

"לא , אל תלכי" התחנן והדביק לפי עוד נשיקות

"אני חייבת " אמרתי והתנתקתי ממנו קלות

נזכרתי שאמא ואבא בכלל לא יודעים איפה אני

נתתי לו נשיקה אחרונה במצח

ורצתי לכיוון הבית

כל פעם שהסתכלתי מאחור ראיתי אותו יושב ומביט בי בהערצה

הוא שלח לי נשיקה באוויר ואני חייכתי מוסמקת כולי .

 

לפני שנכנסתי הביתה

הלכתי לגינה האחורית וקטפתי פרח אדום

לוקאס כלבי ששמח כ"כ לראות אותי קפץ עלי והתחיל בנביחות חזקות

הוא רץ וקיפץ וקשקש בזנבו

התקרבתי לנשק אותו בפרוותו הנעימה

"אתה חייב מקלחת" נגעלתי קלות

שמתי את תיקי בצד, אספתי את שיערי לקוקו גבוה

והלכתי להביא את הצינור

לוקאס שעדיין התרגש מעצם בואי

קיפץ וליקק את אפי

"זוז" העפתי אותו מעליי ברכות

לוקאס הממושמע ישב על הדשא בתנוחת "ארצה"

פתחתי את הצינור והתחלתי להרטיב את גופו הקטנטן

לוקאס התחיל לקפץ ולנבוח

הוא הטיז לכל עבר את המים מגופו

ניסיתי להשתלט עליו ונרטבתי בעצמי

כל בגדיי היו רטובים ונדבקו לגופי

הלכתי וסגרתי את הברז

לקחתי מגבת ממתלה הכביסה שעמד בחוץ וניגבתי את לוקאס

"אתה נראה כמו חדש" אמרתי לו בשמחה

 

"ואוו אתה כ"כ מדליק ככה נשמה"

 

שמעתי קולות מתקרבים

לקחתי כדור טניס שמצאתי על הדשא וזרקתי אותו רחוק

וכמו שציפיתי לוקאס רץ אחריו.

סחטתי את חולצתי הרטובה ובצעדים קלילים הלכתי לעבר הקולות

מה שראיתי פשוט ניפץ אותי מבפנים

לא האמנתי

 

 

_____________

 

פרק ארוך

אני אהבתי מאוד תגיבו

נכתב על ידי , 27/1/2008 19:35  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 33


 

ניגבתי את הדמעות בחולצתי המלוכלכת

והמשכתי לסדר את החדר

סגרתי את החלון

אבל הגשם המשיך להקיש על חלוני

 

"מורי יש לך טלפון" צעקה לי דנה מלמטה..

 

"אני באה" צעקתי

הנחתי את החולצה שהיתה זרוקה - על המיטה

וירדתי למטה

 

"למה לך מותר לשחק בבוץ ולי לא?" התבכיינה דנה מולי

"כי אני המפלצת של הבאר ררר" חזרתי להיות אותה "מפלצת" מהבוקר,

נישקתי אותה חזק ועליתי לחדרי עם הטלפון

"מור? היי זאתי בריטני, חברה של גיא.. זוכרת אותי?"

אמרה בנחמדות

"כן בטח" שמחתי לשמוע אותה

נזכרתי באותו הערב הכיפי במסעדה החמימה עם גיא..

"איפה הוא באמת" חשבתי לעצמי.. לא ראיתי אותו מלא זמן

"האמ תקשיבי.. גיא.. לא מוצאים את גיא.. ההורים שלך חושבים שהוא אצלי אבל הוא לא אצלי. יש לך מושג איפה הוא?"

בריטני דיברה מהר ובקושי יכלתי להשחיל מילה

"באמת לא ראיתי אותו" שיתפתי אותה במחשבותיי

"כן נו אני אומרת לך שהוא נעלם" צחקה

היה לה צחוק מתגלגל שאהבתי .

"תקשיבי אני יחפש אותו אל תדאגי

אבל תחפי עליו ..

ו.. עם את נזכרת במקום שהוא יכול להיות בו- תגידי לי "

סגרתי את הטלפון והלכתי לעבר המקלחת

"נוווו" צווחתי ודפקתי על הדלת בחוזקה

לירון לא ענתה

צעקתי שוב ושוב

"אני נכנסת " הודעתי

היא לא ענתה

פתחתי את הדלת

לירון עמדה מול המראה וצילמה את עצמה

"את משוגעת???? חשבתי שקרה לך משהו . למה לא ענית??" כעסתי עליה

"אני לא יכלתי .. הצטלמתי.." צחקה  והמשכתי לעשות פוזות

"טוב צאי" סילקתי אותה , "אני גם רוצה להתקלח"

היא יצאה והשאירה אחריה גל ריח של סבון חזק.

הורדתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת

הבוץ שנדבק עלי ירד וכך גם ריחו

הסתבנתי וחפפתי את שיערי

היה לי חשק להתפנק לי עוד קצת במים החמים אבל נזכרתי בגיא שנעלם

יצאתי ועטפתי את גופי במגבת

יצאתי מהמקלחת ולירון ישבה על המיטה וצפתה ב MTV

היא לבשה את אחת הפיג'מות שלי והתכרבלה בשמיכה

"הופה אני רואה מישהי פה מרגישה בבית" אמרתי וניגשתי לעבר מגירת הפיג'מות

הוצאתי פיג'מה לבנה מחממת וגרביים עבות

התלבשתי והתיישבתי ליד לירון

סירקתי את שיערי ונשכבתי לידה.

נרדמנו.

 

"בנות קומו" העירה אותנו אמא בבוקר

היום היה יותר נעים

לא היה שום זכר לגשם מאתמול

יצאנו מהשמיכה ונכנסנו לצחצח שיניים

"מורי אני הולכת הביתה להתלבש והכל.. נפגש בבית ספר" ,

לירון הלכה והפעלתי את המוזיקה

שמתי שיר רועש שיעורר אותי

הורדתי את הפיג'מה

ולבשתי טייץ' אפור

גופיה לבנה וחולצת בית ספר וורודה

נעלתי אולסטאר לבנות

התבשמתי , התאפרתי

וירדתי למטה.

 

התיישבתי ליד השולחן ומרחתי מעט חמאה על הטוסט שלי

נגסתי כמה ביסים , הנחתי אותו על השולחן ויצאתי במהירות .

כמו שחשבתי שחר לא היה שם

נאלצתי ללכת לבד .

 

הלכתי ולפתע שמעתי קולות מהגינה

התלבטתי עם כדאי לי ללכת ולראות

"לא מור. זה לא ענינך.. טוב אולי רק לבדוק"

השתכנעתי והלכתי לעבר הגינה

מרחוק זיהיתי את הילדה מאתמול

הילדה עם התסרוקת המוזרה והפירסינגים

היא עמדה וליידה ישב נער

היא התכופפה לעברו

לא הבנתי מה קורה

הנער צעק

הקול היה לי מוכר

זה היה שחר

לא ידעתי מה לעשות.. להתערב ?

לא רציתי שיחשוב שאני הולכת אחריו ועוקבת אחריו

אבל מצד שני הוא בסכנה

לא ידעתי מה לעשות

הסתכלתי על השעון והבנתי שאני כבר מאחרת

החלטתי להשאיר את החלטתי לגורל

קטפתי פרח צהוב מאחד העצים

"ללכת.. לא ללכת.. ללכת .. לא ללכת.. ללכת"

עלי הפרח נגמרו והחלטתי

הלב שלי דפק

התקדמתי לעבר שחר

"עזבי אותווווווווווווו" צרחתי לעברה

 

 

_____________________________________

 

מוזמנים לנחש מה הילדה הפריקית עושה לשחר X:

ט"ו בשבט שמח (:

תגיבו 33>

נכתב על ידי , 22/1/2008 17:01  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,765
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לראלצ'וק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ראלצ'וק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)