לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור בהמשכים(:



כינוי: 

בת: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

2/2008

פרק 38


"גם אני לא אוהבת לריב איתך" החזרתי לו בפינוק

ג'וש:"אני אוהב אותך..לירון"

אני:"לירון?!?!?!?!?!"

 

 

ג'וש:"לירון." הוא אמר וסובב את ראשי

מאחוריי ראיתי את לירון עומדת ומסתכלת על שנינו

"נהוג לדפוק." אמרתי בכעס

"מצטערת הדלת היתה פתוחה.."

 

"אני הולך" אמר ג'וש ונישק את פיי בחוזקה

הוא נתן ללירון נשיקה בלחי והלך

סגרתי את הדלת והתיישבתי על הספה ולירון בעקבותיי

 

לירון:"נראה לי שאנחנו צריכות לדבר"

אני:"אה באמת? כי אני לא שמתי לב לזה"

הוצאתי עליה את כל כעסיי

את העלבון שהרגשתי

היא היתה מובכת והסתגרה בתוך עצמה

היא זזה בתוך הכורסא דבר שהפריע לי

 

"אני מצטערת." סיננה.

הסתכלנו אחת על השניה בעינים

לירון,החברה הכי טובה שלי עמדה מולי עצובה ומדוכאת

החברה שאני מספרת לה הכל

שאני יכולה לסמוך עליה

שאני יכולה להתייעץ איתה

לצחוק איתה ולבכות איתה

אני לא יריב איתה בגלל דבר כזה

 

שתינו קמנו ונתנו אחת לשניה חיבוק חם

מלווה בדמעות

 

"אל תבכי" ניגבתי לה את הדמעות מהעיינים

"אני כן יבכה . אני היתי מגעילה. אני לא מאמינה שביקשתי ממך דבר כזה"

"זה בסדר"

 

ליוויתי אותה לדלת ונפרדנו .

עליתי לחדרי וחשבתי על כל מה שעבר עליי

על המצברוח המשונה הזה

שמשתנה כל הזמן

בבוקר הרגשתי הכי נורא שבעולם והנה אני מרגישה מוקפת באהבה

בבן אדם שאני הכי אוהבת ובחברתי הטובה ביותר בעולם

 

כעבור 4 ימים—

 

"אני מתלבטת בין האדומה לוורודה" אמרתי למוכרת בחנות השמלות

"נו תבחרי כבר,.הכל יפה עליך" אמרה לירון חסרת סבלנות..

 

היום בערב הולכת להיות ההופעה הראשונה שלי בתור מעודדת

וברור שאני צריכה להראות סוף הדרך

הלכתי במיוחד עם לירון אחרי בית ספר למדוד שמלות קצרצרות שיבליטו את נוכחותי

היום בערב .

 

נכנסתי לתא ההלבשה ומדדתי  שמלה בצבע תכלת ולבן עם המון נצנצים

שמעתי מתוך תיקי SMS והוצאתי את הפלאפון:

"אני אוהב אותך כל יום יותר ויותר" שלח לי ג'וש

חיוך גדול מילא את פניי

ועניתי לו : "אני אוהבת אותך כל שניה יותר ויותר."

והחזרתי את הפלאפון לתיק.

 

יצאתי החוצה והסתכלתי על עצמי במראה

השמלה היתה מאוד יפה

היא הבליטה את עיניי ופניי

היא ישבה יפה על גופי

והמוכרת הבטיחה לי שעם השמלה הזאתי אין מי שיפספס אותי.

 

הורדתי את השמלה מגופי ולבשתי בחזרה את בגדיי.

הלכתי לקופה ושילמתי עבור השמלה..

 

"טנקיו " צעקתי ביציאה מהחנות

 

"תודה לאל" צווחה לירון

"חשבתי שאני משתגעת. היינו בחנות הזאתי 3 שעות"

 

אני:" הוופה אני שומעת פה עצלנות גברת לירון?"

לירון צחקה וחיבקה אותי

הלכנו שתינו מחובקות ומצחקקות לכיוון דוכן המיצים

קניתי ללירון ולי מיץ לימונדה ולירון שמרה מקום עבורנו

שילמתי למוכר

והלכתי לעבר לירון .

 

לגמנו שתינו מהשתייה ולירון הבחינה בזבוב שהיה בטוח המיץ שלה

היא ירקה את המיץ וצווחה בקול "אייייייכס"

"אני עכשיו הולכת להתלונן" עמדה והכריזה

חיכיתי במקומי וצפיתי בחברתי לירון הולכת בעצבנות לעבר המוכר..

 

 

כעבור שעה

 

האווי של לירון באייסי היה :

 

"אהבה ממבט ראשון . הזוי .

מורי אני צריכה אותך.3> "

 

 

 

WTF? "" חשבתי לעצמי K

נכתב על ידי , 18/2/2008 15:16  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 37-


 

נכנסתי פנימה והרגשתי רוגע

כל הקשיים שלי כרגע היו מתחת לבועות הוורודות

הבועות האופטימיות

הנעימות

נרדמתי לי במים החמים..

 

 

יותר מאוחר הוצאתי סופסופ את הפלאפון שהיה טמון בתוך הילקוט

היתי המומה  אבל  שום שיחה לא הגיעה

נכנסתי לתיבת הSMSים וראיתי SMS  אחד מג'וש :

"אהובתי,נעלמת לי."

 

החזרתי לו SMS בחזרה כי לא היה נעים לסנן אותו יותר

"אני עושה את דרכי חזרה.אוהבת אותך"

אהבתי את התשובה שלי

 

זרקתי את הטלפון על המיטה וירדתי למטבח

חיממתי לי שניצל ופסטה ובנתיים שמתי ללוקאס השמנמן אוכל בקערה

שמעתי את ציפצוף המיקרו והוצאתי את האוכל

התיישבתי בשולחן והתחלתי לאכול

מלבד הביסים שלי ושל לוקאס באוכל שלו היה שקט

לא היה לי שום חשק לשים מוזיקה

או לפתוח את ה MTV כהרגלי

כל שרציתי היה שקט

אבל בתכלס שקט לא היה לי

כי המחשבות הציפו את ראשי ולא יכלתי להתעלם מהם

חשבתי על לירון ועל שחר ועל ג'וש

ידעתי שמי שיכול להוציא אותי מהמצב הזה זה ג'וש

הרמתי את הטלפון וחייגתי אליו

שמעתי כמה צילצולים ושמעתי קול של נערה :

"הלו? הלו?????!?!" הנערה צעקה

הקול שלה היה לי מוכר

בדקתי עם חייגתי את המספר הנכון-וכן ,

זה היה המספר של ג'וש..

 

"נו לירון תביאי לי " שמעתי את קולו של ג'וש מהטלפון

הבנתי שלירון אצלו

לא היה לי חשק לדבר איתו יותר וניתקתי

 

עם קודם הרגשתי חרא עכשיו הרגשתי הרבה יותר גרוע

כל מה שרציתי היה להעלם

לא היה לי כוח לאף אחד

אבל בכל זאת הטרידו אותי המחשבות

"מה ג'וש עושה עם לירון?"

עליתי לחדרי  

נשכבתי על מיטתי

והתכסיתי בשמיכה

ונרדמתי..

 

 

"רגע רגע"

צעקתי ששמעתי את פעמון הדלת

הסתכלתי בשעון והשעה היתה 18:15

"וואו כמה ישנתי"

דחפתי את רגליי לתוך נעלי הבית הוורודות שעמדו מתחת למיטתי

וירדתי למטה

הסתכלתי דרך החלון ולא הצלחתי לראות אף אחד בחוץ

פתחתי את הדלת וראיתי את ג'וש

הוא ישב על הרצפה נשען על הדלת

שהוא הרגיש את הדלת נפתחת הוא התרומם במהירות וניקה את מכנסיו

מהלכלוך.

הסתכלתי עליו במבט אדיש

כעסתי עדין

ג'וש:"לא תזמיני אותי להכנס?"

מבלי להענות פתחתי את הדלת וסימנתי לו להכנס

הוא נכנס והתיישבנו שנינו על הספה

 

ג'וש:"תקשיבי אני יודע מה את חושבת.."

אני:"מה אני חושבת?"

ג'וש: "נו שאני ולירון.."

אני:"שאתה ולירון מה?"

איבדתי את סבלנותי

בא ומתחיל איתי בחידות

שיגיד את מה שהוא רצה וזהו

 

ג'וש:"את התקשרת היום ושמעת את לירון

אז חשבתי שאת חושבת שאנחנו חברים או משהו כזה"

 

ג'וש אמר בדיוק מה שהיתי אמורה לחשוב

עם לא הייתי מכירה את לירון גם היתי חושבת ככה

אבל ידעתי שלירון לא מסתדרת עם בנים כמוהו

הפניתי את מבטי לריצפה

 

אני:"יש לי סיבה לחשוב דבר כזה?" התחכמתי

ג'וש:" ממש לא..פשוט... היא עזרה לי במתמטיקה"

 

והנה עוד משהו , שעם לא היתי מכירה את לירון הייתי מאמינה לו .

לירון גרועה במתמטיקה

היא תמיד מעתיקה במבחנים ועדין מקבלת ציון גרוע

היא כל החיים שלה עם מורים פרטיים ..

לא היה לי כוח להתווכח איתו

עם הוא רוצה להסתיר ממני – שיסתיר.

 

התרוממתי וסימנתי לו לצאת מהדלת

הבעת פניו השתנתה לעצב

הוא היה עצוב וחסר אונים

ברגע שהוא בא לצאת מהדלת קראתי לו .

הוא הסתובב ונישקתי אותו.

 

הרגשתי את דמעתו המלוחה בתוך פי

הוא בכה

"אני לא אוהב לריב איתך" אמר תוך כדי וליפף אותי בתוך חיבוקו

הדבקתי לו עוד נשיקה וליטפתי את שיערו

 

"גם אני לא אוהבת לריב איתך" החזרתי לו בפינוק

ג'וש:"אני אוהב אותך..לירון"

אני:"לירון?!?!?!?!?!"

 

המשך בפרק הבא =]

נכתב על ידי , 16/2/2008 17:05  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 36


פרק 38-

 

  התעוררתי מזיעה

החלטתי שאני מוציאה לעצמי את זה מהראש ולא נותנת לזה להשפיע עליי.

שום ילדה פריקית בשם טרייסי לא תפריע לשנת היופי שלי

הנחתי את ראשי שהרגיש לי כמשקולת -על הכרית ונרדמתי

 

בבוקר קמתי והרגשתי טוב יותר

ניגשתי אל המראה ושטפתי את פניי

שיפשפתי את העיפרון השחור המרוח שהשאיר זכר לדמעות מאתמול וציחצחתי שיניים .

 

התלבשתי יפה והתבשמתי

"עם אני יקרין שמחה- אני גם יהיה שמחה" ניסיתי לעודד את עצמי..

ירדתי במדרגות ונשקתי לאמא בלחי

"גיא בחוץ" היא הצביעה אל החלון

יצאתי מהר החוצה ונכנסתי לגיא שישב בתוך האוטו שלו

הוא הסיע אותי לכיוון בית הספר והוריד אותי קרוב

"תודה רבה גיאצ'וק" נישקתי אותו בלחי ויצאתי מהאוטו ..

 

מרחוק הצלחתי לראות את לירון יושבת על הספסל מדוכאת

ישרתי את התיק על כתפיי והלכתי לעברה בהליכה מהירה

שראתה אותי היא ניגבה את פנייה הלחות מדמעות כנראה וניסתה להקרין חיוך

"אני מכירה אותך לירוניי.. מה קרה?" אמרתי וחיבקתי אותה חזק

היא גימגמה

"עזבי .. סתם" השחילה בין יבבה ליבבה שיצאה מגרונה

הסתכלנו אחת על השניה בעיינים והתחלנו לצחוק

היא חיבקה אותי והחיוך האמיתי חזר לפניה

אני:"עכשיו את מוכנה להגיד לי מה קרה לך?"

לירון:"עזבי נו בואי לכיתה יש עוד מעט צלצול"

אני:"מעניין לי ת'זרת . יאלה שפכי " 

היא התלבטה והתחילה לדבר

"תקשיבי אני יודעת שאני יראה לך תינוקית והכול

ואני יודעת שבכלל אני מטומטמת שאני בוכה בגלל זה

פשוט אני כ"כ רציתי להתקבל למעודדות ובסוף.. את התקבלת ואני לא.."

דבריה היכו אותי בחוזקה

לא האמנתי שחברתי הטובה עצובה בגלל שלא נבחרה במקום לשמח שאני נבחרתי

מצד אחד ריחמתי עליה כי ידעתי כמה היא אוהבת את זה

אבל מצד שני הרגשתי עלבון

חברה שלה התקבלה וכל מה שיש לה לעשות זה לבכות על עצמה

החלטתי להתעלם מזה

למזלי הצלצול הגיע ועלינו שתינו שותקות לכיתה

התיישבתי במקומי והוצאתי את היומן

התחלתי לקשקש בו כל מיני קישקושים עד שלא הבחנתי בכלל שהיה שיעור חופשי

התרוממתי במהירות מכסאי

פעם ראשונה מאז שהגעתי לאר"הב שלא היה לי עם מי להיות

לא היה לי חשק ללכת ללירון שהייתה עם שירי , אחת הבנות החדשות בכיתה

 

ללכת לכיוון ג'ין שישבה על סטיב ונישק אותו במצח וציחקקה מכל מה שאמר-בכלל לא היה לי כוח

וללכת לשחר..

רגע

איפה שחר ?

חיפשתי את שחר בעייני

הסתכלתי בכל מקום ולא מצאתי

אותו

יצאתי מהכיתה והתכלתי להסתובב בבית ספר

חיפשתי אותו בגינה, בשירותים

והוא לא היה בשום מקום

הוצאתי את הטלפון והקלדתי SMS :

"איפה אתה?"

התחרטתי ומחקתי את הSMS

החזרתי את הפלאפון לכיס המכנס שלי וחזרתי לכיתה

לקחתי את תיקי

והלכתי הביתה

לא היה לי חשק ליום המדכא הזה

כל מה שחלמתי עליו היה להגיע הביתה ולהכנס לאמבטיית קצף חמה .

 

הלכתי לכיוון הבית

שמתי את אוזנייות האיפוד באוזניי ושמעתי את השיר

PEACE OF ME  של בריטני ,,

שהגעתי הביתה פתחתי את התיק וחיפשתי את המפתחות

הבחנתי בפתק לבן מקופל

הוצאתי את המפתחות ופתחתי את הבית ,

זרקתי את התיק בסלון והתיישבתי לקרוא את המכתב,

מיד זיהיתי את כתב היד של לירון:

 

"את יודעת כמה רציתי את זה.. ציפיתי שתביני ..

בתור חברה חשבתי שתוותרי על זה בגללי..

כנראה אנחנו לא באמת חברות טובות"

 

עם מה שהרגשתי בבוקר היה עלבון – זה היה עלבון כפול

הרגשתי את הדמעות עולות על לחיי

ומציפות את עיניי

 

זה לא היה פייר

התקבלתי

התעלפתי בדרך

עשיתי כמיטב יכולתי

לא עשיתי לה דווקא

כל רצוני היה פשוט לצאת ולצעוק

"זה לא פייר"

היתי בשוק מההתנהגות של לירון

לא האמנתי שחברתי ה"טובה" דורשת ממני לוותר על משהו שכ"כ רציתי בגלל שהיא לא התקבלה

 

קרעתי את המכתב וזרקתי אותו לפח

עליתי לחדרי ופתחתי את המחשב

הדלקתי את האיסי למרות שידעתי שכולם בבית ספר ,

ככה חשבתי לפחות...

 

שיניתי אווי :

 

"אתם כ"כ תינוקיים .

ואת? איכזבת אותי."

 

מיד שלחצתי על כפתור ה – OK

הבחנתי בשחר שהתחבר

פתחתי את חלון השיחה שלו וראיתי את האווי שלו :

 

"עם טרייסי היפה שלי,

הברזנו עוד הפעם

להתראות זונות"

 

היתי בשוק

זה לא היה שחר שאני הכרתי

האווי הכי ארוך שהיה אי פעם לשחר היה : "2:0 לריאל מדריד"

 

היתי המומה על שחר

ראיתי את השינוי שלו עד עכשיו אבל זה כבר היה ממש מוזר

"שחר ? מבריז?" לא הסתדרו לי שתי המילים האלו ביחד .

 

סגרתי את מסך המחשב ונכנסתי למקלחת

פתחתי מים חמים באמבטיה

שפכתי לתוכו כמה סבונים וורודים שהבאתי עוד מהדיוטי פרי

והתפשטתי

נכנסתי פנימה והרגשתי רוגע

כל הקשיים שלי כרגע היו מתחת לבועות הוורודות

הבועות האופטימיות

הנעימות

נרדמתי לי במים החמים..

 

 

 

 

וואי פרק אחרי מלאמלאמלא זמן ,

תגיבו [:

נכתב על ידי , 10/2/2008 16:44  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





2,765
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לראלצ'וק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ראלצ'וק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)