הנה פרק 28 =]]
סורי שהשארתי אתכם המתח בפרק הקודם !! J
תהנווו 3>
מאירועי הפרק הקודם –
קמתי וראיתי ליידי את טום מחבק אותי.
" טומי " לחשתי לו וליטפתי את פניו.
" קום בייבי " לחשתי לו
" טומי .." הרמתי קצת את קולי.
" טום קום מאמי אנחנו עדיין ביאכטה " אמרתי
שמתי את ידי על המצח של טום והוא היה קודח.
" טוום " אמרתי בקול לחוצה...
המשך –
" וואי טומי אתה קודח פה מחום ." אמרתי לחוצה
" תקום יפה שלי תקום " אמרתי והרגשתי שהדמעות שלי יורדות בלי סוף.
טום לא התעורר , ראיתי שהוא מזיע אז ליטפתי את פניו.
" דיי טום תקום אתה מפחיד אותי " אמרתי בקול ובכיתי
טום פתח את עיניו לאט לאט ולא אמר כלום.
" טום . טום שלי מה קרה לך ?" שאלתי מהר ולא הפסקתי לבכות
" אני לא מרגיש טוב " טום מלמל
" חיימש'לי אל תדאג אני יקרא לאמבולנס ואתה תהיה בסדר " אמרתי מהר
" אבל אני לא מרגיש טוב " טום אמר בשקט שוב
" אני אוהבת אותך " לחשתי לו ונתתי לו נשיקה קטנה בפה
לקחתי את הטלפון.
" מה המספר ?" לחשתי לטום
טום לא ענה לי והוא עצם את עיניו.
" לא לא טומי אל תירדם " אמרתי בלחץ וחייגתי מהר לליר . [ המספר הראשון שהיה לי בטלפון]
" הלו" ליר ענתה
" ליר אני לא יודעת מה לעשות , טום לא מתעורר והוא קודח מחום תעזרי לי " אמרתי ובכיתי
" מה מה מה אני לא מבינה רוני למה את בוכה מה קרה לטום ?" ליר שאלה הכל מבוהלת.
" תעזרו לליי " אמרתי בקול
" איפה את ?" ליר שאלה לחוצה
" אנחנו ביאכטה עדיין אני לא יודעת איפה זה וטום לא מתעורר " בכיתי בלי סוף
" טוב טוב רוני תקשרי לאמבולנס ותודיעי לי איפה אתם " ליר אמרה
" אין לי את המספר אבל " אמרתי
" 104 " ליר אמרה מהר [ זה סתם מספר ]
" ביי " אמרתי מהר וניתקתי.
חייגתי לאמבולנס וענתה לי אישה.
" אמבלונס גרמניה שלום " ענתה האישה בגרמנית
" שלום , אני לא מדברת גרמנית , אני צריכה אמבולנס דחוף " אמרתי באנגלית בוכה
" שלום וסליחה , לאיזה רחוב " האישה שאלה
" אני לא יודעת . אני בנמל פה וחבר שלי לא מתעורר " אמרתי
" אני צריכה כתובת חמודה " האישה אמרה.
" אבל אני לא יודעת איפה אנחנו נו הוא לא מתעורר יש לו חום " אמרתי בקול ובכיתי
" את יכולה לתאר לי את המקום ?" האישה שאלה
" נו אני לא יודעת אנחנו ביאכטה והוא לא מתעורר נוו אנחנו בנמל קרוב ל___ " אמרתי לחוצה
" אוקי אנחנו יודעים איפה זה אנחנו כבר שם " האישה אמרה וניתקה
" טומי תתעורר יפה שלי " אמרתי ובכיתי ורצתי לחבק את טום.
" רוני אני אוהב אותך " טום לחש ולא פתח את עיניו.
" טומי אני אוהבת אותך אל תירדם " אמרתי ובכיתי
" אני רוצה לישון . הרבה לישון אני עייף " טום אמר בשקט
" לא לא אל תירדם האמבולנס כבר בא חמוד " אמרתי ונגבתי את הדמעות
אחריי 10 דקות האמבולנס הגיע ויצאתי מהר לקרוא להם.
הם לקחו את טום באלונקה והכניסו אותו לאמבולנס ואני ליידו.
הגענו לבית חולים והם לקחו אותו מהר לחדר טיפולים ואני נשארתי בחדר המתנה והתקשרתי לליר.
" ליר בואו אנחנו בבית חולים ____ " אמרתי ובכיתי
" אנחנו באים " ליר אמרה וירדה מהר מהחדר שלה לקרוא לדנה אנדרס וגיל.
" בואו מהר טום ורוני בבית חולים " ליר אמרה ונעלה תוך כדיי נעליים.
" מה מה מה קרה ?" אנדרס שאל מבוהל
" אני לא יודעת אבל טום לא מתעורר ורוני הודיעה לי שהם בבית חולים ___" ליר אמרה ורצה לחדר של גיל כדי לקרוא לה.
גיל יצאה מהחדר עם ליר והן יצאו מהבית ביחד עם דנה ואנדרס.
" רגע צריך להודיע לביל !" דנה אמרה
" אני רץ לקרוא לו תזמינו בנתיים מונית " אנדרס אמר ורץ לעבר הבית שלו.
אחריי 4 דקות בערך הוא וביל יצאו מהבית מבוהלים ורצו אלינו .
המונית כבר הגיעה והם נכנסו ונסעו לבית חולים.
הם הגיעו ואני עדיין ישבתי בחדר המתנה ובכיתי.
" רונני " גיל צעקה ורצה לחבק אותי.
התחבקנו ואני בכיתי.
" מה קרה יפה שלי ?" גיל שאלה וכל השאר באו אליי
" טום . הוא השתכר אתמול ואחר כך לא הרגיש טוב והיה לו חום אבל בבוקר כשקמתי היה לו חום , הוא ממש היה רותח ולא התעורר כמעט . רק מלמל כמה דברים שלא כל כך הבנתי אז ישר התקשרתי אליכם." אמרתי ובמשפט האחרון בכיתי.
" וואי מסכנה שלי " גיל אמרה וחיבקה אותי שוב.
" ואי מה יש לו ?" ביל אמר בעצב
" דיי חמוד שלי הוא יהיה בסדר , זה טום אתה מכיר אותו הוא מלך !" גיל אמרה וחיבקה את ביל
" כן אבל אני דואג לו מה אני יעשה " ביל אמר וחיבק את גיל חזק
" שש די חיימשלי הוא בסדר " גיל ניסתה להרגיע את ביל והם הלכו לצד והתחבקו.
" וואי אני כל כך דואגת לו ליר " אמרתי לליר וחיבקתי אותה
" רוני . אני .." ליר גמגמה
" אני מרגישה כל כך רע עכשיו " ליר התחילה לבכות
" ליר את תדאגי אני גם דואגת אבל הוא יהיה בסדר " אמרתי ונגבתי לה את הדמעות
" לא רוני זה לא רק בגלל זה " ליר אמרה ולקחה נשימה
" טום לא סיפר לך ?" ליר שאלה בשקט
" סיפר ? מה ?" שאלתי מבוהלת
" וואי רוני אני כל כך מצטערת . אני מבטיחה שאני לא יעשה כלום בקשר לזה " ליר אמרה
" ליר מה קרה אל תפחידי אותי " אמרתי
" קודם כל תדעי שאני אוהבת אותך וששנינו לא רצינו את זה בכלל " ליר אמרה וליטפה את שערי
" את מה נו ?" שאלתי והורדתי את היד של ליר.
" אני וטום התנשקנו " ליר אמרה בשקט
" אתם מה ?" שאלתי המומה
"זה לא היה צריך לקרות אבל הכל בגללי טום לא רצה בכלל " ליר אמרה מהר
" למה עשית את זה ?" שאלתי אחריי שהקלתי את מה שליר אמרה.
" רוני אני באמת מצטערת אבל לא יכולתי להתאפק. לא רציתי שזה יקרה אבל אני מרגישה שטום מוצא חן בעיני " ליר אמרה בשקט
" מה ? טום שלי ? את אוהבת אותו ?" שאלתי בקול
גיל הסתכלה עלינו וניסתה לשמוע את השיחה.
" רוני אין לך מה לדאוג אני לא מתכוונת להתקל בינכם אני עוזבת בבוקר לישראל " ליר אמרה
" מה את משוגעת ? את לא עוזבת לשום מקום ! את נשארת פה איתי ולא יקרה כלום " אמרתי בקול וניסיתי לא לבכות
" רוני אני לא רוצה באמת . אני סתם חברה מניאקית " ליר אמרה ופרצה בבכי
" את לא . ואני שמחה שאמרת לי את זה ואני מצטערת שככה את מרגישה אבל אני אוהבת אותך הכי בעולם " אמרתי וחיבקתי את ליר
" אני אוהבת אותך רוני" ליר אמרה ונישקה אותי בלחי
בנתיים דנה ואנדרס הלכו להביא קפה וגיל וביל באו לשבת איתי ועם ליר.
" נו אז השלמתן ?" גיל שאלה וחייכה
" כן ... רגע את ידעת מהסיפור הזה ?" שאלתי מופתעת .
גיל עשתה פרצוף מתוק וחייכה.
כעבור שתיי דקות יצא הרופא מהחדר של טום עם פרצוף מבשר רעות.
" אתם הקרובים של טום קאוליץ ?" הרופא שאל ולקח נשימה.
זהוו !!!!
רוצים לדעת מה יקרה ?!
תגיבוו ומהרר יותר מ30 תגובות ! 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור על טוקיו הוטל