לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור על טוקיו הוטל


זה סיפור שכתבתי על שתיי בנות בפוגשות את חבריי להקת טוקיו הוטל ! תהנו

יום הולדת שמחAvatarכינוי:  סיפור על טוקיו הוטל

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

1/2008

פרק 31 :)


טוב אז הנה פרק 31 –

 

מאירועי הפרק הקודם-

 

טוב אנחנו נחכה כאן " גיא אמר בשם כולנו

" טוב אני מודה לכם . אני יודע לכם כשהיא תתעורר " הרופא אמר ולחץ לגיא את היד

נשארנו שם יושבים עצובים ולא דיברנו בכלל.

 

ההמשך –

ישבנו בספה אני , גיל , גיא ודנה .

פשוט תשקנו ולא זזנו.

עד שביל בא אלינו .

" מה קורה , מה אתן עושות פה ?" ביל שאל אותנו

" ביל ליר ניסתה להתאבד " גיל אמרה ורצה לחבק את ביל

" מה ? ליר ליר ?" ביל שאל מבולבל

" היא ניסתה לטבוע בבריכה " גיל אמרה

" וואי אבל למה ? למה לה לעשות דבר כזה ?" ביל שאל

" אני לא יודעת " גיל אמרה ולא הפסיקה לבכות

" איפה טום ?" שאלתי את ביל עם דמעות בעיניי

" הוא בחדר שלו עם אנדרס " ביל ענה

" אני הולכת אליו " אמרתי וקמתי

" אני באה איתך " דנה אמרה וקמה

" טוב אני יודיע לך כשהיא תתעורר " גיא אמר לי

" בסדר " אמרתי וחייכתי

אני ודנה הלכנו לחדר של טום ונכנסנו בלי לדפוק.

" אהובתי " אנדרס אמר ורץ לחבק את  דנה

" טומי " אמרתי וחייכתי

" מה נשמע יפה שלי . למה רצת ככה מקודם " טום שאל

" רציתי לראות מה קורה עם ליר " אמרתי והשתדלתי לא להתחיל לבכות שוב

" בואי אליי קטנה " טום לחש לי והתרומם כדיי לחבק אותי

" אני לא מבינה אותה . למה היא עושה את זה ?" אמרתי עצובה

" את חושבת שזה בגלל מה שהיא אמרה לנו ?" טום שאל

" מה בגלל שהיא אוהבת אותך ?" שאלתי בשקט

" כן " טום אמר

" לא לא אבל זה לא יכול להיות , אנחנו דיברנו לפניי והיא אמרה שהכל בסדר " אמרתי

" אז אולי בגלל משהו אחר " טום אמר

" לא יודעת . אני רוצה כבר לראות אותה " אמרתי

" אל תדאגי מתוקה , יהיה בסדר " טום אמר ונישק אותי בעדינות בפה.

אני ודנה נשארנו בערך 10 דקות עם אנדרס וטום בחדר עד שביל נכנס לחדר.

" אממ רוני דנה וכל מי שרוצה , ליר התעוררה אז אם אתם רוצים .." ביל אמר אבל לא נתתי לו להפסיק וישר רצתי מהחדר בטירוף לחדר של ליר.

נכנסתי ובדיור גיא היה בחדר והוא וליר התנשקו.

" ליייר " צעקתי באושר וחיבקתי אותה מהר

" רוני אני מצטערת כל כך " ליר אמרה ובכתה

" למה עשית את זה אני לא מבינה ?" שאלתי ולא הפסקתי לבכות

" לא יודעת מה עבר עליי באותו רגע . הרגשתי ממש חרא עם עצמי בקשר למה ש.. שאמרתי לך " ליר ניסתה לרמוז לי

" אבל למה ניסית למות בגלל דבר כזה ? אני לא הייתי נותנת לדבר כזה להפריד ביני לבינך ! את חשובה לי יותר מכל דבר שכזה " אמרתי וניסיתי שגיא לא יבין

" רגע על מה אתן מדברות?" גיא שאל

" גיאוש אנחנו רוצות לדבר קצת אפשר ?" ליר שאלה

" כן יפה שלי " גיא אמר ונתן לה נישקה בפה ויצא מהחדר .

רק אני וליר נשארנו בחדר.

" הייתי נפרדת ממנו בשבילך ליר " אמרתי

" לא לא רוני את לא מבינה . אני לא רוצה שאתם תיפרדו ! אני סתם עושה שטויות כי אני מפגרת !" ליר אמרה בעצב

" את לא ליר ! זה לא אשמתך שהתאהבת בטום " אמרתי ובדיוק הדלת נפתחה

" את מה ?" גיא שאל מבוהל

" לא לא גיא זה לא מה שאתה חושב " ליר אמרה

" את מאוהבת בטום ?" גיא שאל

" לא לא גיא תקשיב לליר רגע " אמרתי

" אני מקשיב " גיא אמר והפנה את מבטו לליר

" זאת הייתה טעות אחת גדולה . אני לא מאוהבת בטום ולא כלום , אני אוהבת אותך !" ליר אמרה

" אז את רוצה להגיד לי למה ניסית להתאבד ?" גיא אמר בשקט

" עזוב גיא . העיקר שעברנו את זה ושאני לא יעשה את זה שוב בחיים " ליר אמרה

" באמת ליר ?" שאלתי

" באמת . אני עשיתי טעות גדולה שכמעט  בגללה סיימתי את החיים שלי " ליר אמרה והתחילה לבכות

" טוב מאמי שלי אל תבכי , הכי חשוב שלמדת מזה לקח " אמרתי וחיבקתי אותה

" אני מצטערת כל כך . אני אוהבת אתכם " ליר אמרה וחיבקה אותי ואת גיא ביחד.

" גם אנחנו אותך " גיא אמר

" וואי שחכנו להגיד לכולם שקמת . הם מתים מדאגה " אמתרי ויצאתי מהחדר מהר.

" מי עוד פה ?" ליר שאלה את גיא

" רגע את זוכרת שטום בבית חולים נכון ?" גיא שאל

" וואי נכון מה שלומו ?" ליר שאלה

" בסדר , הוא עדיין בחדר שלו ישן , אני חושב..

" לא הוא התעורר כבר " אמרתי ונכנסתי לחדר עם דנה ואחריה גיל

" יפה שלי " דנה אמרה בהתרגשות ורצה לחבק את ליר

" אחיות שלי . אני מצטערת , אני אוהבת אתכן " ליר אמרה וחיבקה את דנה ואחר כך את גיל

" תיזהרי לעשות את זה שוב אחרת אני יפוצץ אותך " גיל אמרה בצחוק וצחקה

" טוב חמודות אני הולכת קצת לטום . תעדכנו אותן " אמרתי וחיבקתי את ליר ויצאתי מהחדר.

הלכתי לכיוון החדר של טום וראיתי את ביל מחוץ לחדר יושב ומדבר בטלפון.

" היי ביל " אמרתי בשקט וביל חייך אליי.

נכנסתי לחדר של טום והוא שכב עם ידיים מאחוריי ראשו והוא היה בלי חולצה . הוא הסתכל על האחות שקיפלה את המצעים שהיו לייד המיטה

" מי זאת שוב " שאלתי עצבנית

" לא לא רוני תרגעי " טום ניסה להרגיע אותי

" עופי מפה " אמרתי לאחות

" מה , אבל .." האחות גמגמה

" תעופי !! " צעקתי

" טוב טוב , גסת רוח " האחות אמרה ויצאה מהחדר

" יש לה מזל שהיא יצאה אחרת אני .." אמרתי בעצבים וטום תפס אותי במותניים וחיבק אותי

" אחרת הייתי הורגת אותה " המשכתי וטום צחק

טום נישק אותי וצחק

" אתה יודע מאמי .. הייתי אצל ליר עכשיו " אמרתי וליטפתי לטום את הבטן

" ומה שלומה ?" טום שאל באי נוחות

" אתה צודק טום . היא עשתה את זה בגלל מה שאמרה לנו " אמרתי והורדתי את הראש

" אני לא מאמין . " טום אמר בשקט

" את קולטת שזה בגללי ? כל מה שקרה זה בגללי " טום הוסיף

" לא לא זה לא בגללך ! אל תכניס את השטויות האלה לראש שלך " אמרתי

, אני וטום דיברנו עוד קצת וככה עברה שעה .

טום השתחרר הביתה וככה גם ליר . כולנו הלכנו הבייתה במונית גדולה וליר לא הוציאה מילה מהפה והשתדלה לא להסתכל על טום .

כולנו נכסנו לבית שלי .התיישבנו בסלון.

" טוב אני עולה לחדר שלי " ליר אמרה בחיוך

" אני באה איתך " אמרתי ועליתי איתה לחדר.

" רגע רוני " טום עצר אותי

" אני ילך הביתה" טום אמר ונתן לי נשיקה בפה

" ביי אהובי תנוח הרבה " אמרתי וחייכתי

" ביי נסיכה " טום אמר ויצא מהבית ואחריו אנדסר אחרי שנפרד מדנה .

ביל נשאר קצת עם גיל בסלון ודנה הלכה לחדר שלה ואני ולרי עלינו לחדר של ליר.

נכנסנו לחדר וישבנו על המיטה .

 

 

זהוו !!!!

סוף הפרקק.

עשיתי אותו קצת יותר ארוך כמו שביקשתן .

אני מצטערת שהפרקים לא ארוכים כמו פעם , ושאני מעדכנת אחריי הרבה זמן .

פשוט עמוס לי מאוד עכשיו אז אני משתדלת לעדכן כשיש לי זמן.

בקיצור תגיבוו 3>

אוההבת  

נכתב על ידי סיפור על טוקיו הוטל , 2/1/2008 16:11  
63 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,182

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסיפור על טוקיו הוטל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סיפור על טוקיו הוטל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)