-כעבור ארבעה חודשים-
זה היה כמו חלום שהתגשם להם, שלוש חודשים של עבודה ארוכה. שעות שינה חסרות, העייפות נראת בעומק העיניים שלהם. כל הזמן של העבודה הקשה והמתישה השתלם והם סוף סוף יעשו את מה שחלמו עליו כל כך הרבה זמן. כבר יומיים הם אורזים את כל הארון שלהם לקראת חצי שנה של הרפתקאה בלתי נשכחת.
"את מתרגשת?" שאלה מלאני את רוקסי
"כן" אמרה רוקסי ונאנחה, "סוף סוף הגיעה הזמן הזה של ההופעה הראשונה שלנו, אני לא מאמינה" אמרה וניצוץ חזק של שמחה היה בעיניה
"אתם תכבשו כל אחד שישמע אותכם היום בערב" אמרה מלאני וחייכה חיוך גדול
"את יודעת שיש כמה שקנו כרטיסים במיוחד רק להופעה שלנו! ולא של טוקיו הוטל, יש לנו מעריצים" אמרה שמחה רוקסי. היא לא הפסיקה לחייך מהרגע שקמה.
"עוד עשר דקות יורדים אז תתארגנו" אמר דיוויד
"אתם לא מאמינות איזה מלון יש כאן, המקום האהוב עלי כשאנחנו בטור זה להיות במלונות בצרפת" אמר ביל והתיישב ליד רוקסי
"אהאה אני מחכה לרדת מהאוטובוס" אמרה רוקסי וחיבקה את ביל
"למה זה?" שאל
"בגלל שאני אוהבת אותך על זה שעזרת לנו ככה" אמרה והסתכלה על עיניו,
"אני הולכת להתארגן" אמרה מלאני והלכה, ביל חייך חיוך קטן משמחה אבל עדיין כאב לו בלב, האהבה הכי אמיתית שהייתה לו הלכה.
"אתה מתגעגע אליה?" שאל רוקסי וביל הנהן ודמעה זלגה מעיניו, רוקסי חיבקה אותו חזק והוא בכה עליה, "היא מסתכלת עלייך מלמעלה ומחבקת אותך כאן בלב" אמרה ושמה את ידה על חזהו, "היא תמיד חושבת עלייך ושומרת עלייך"
"אני מרגיש שתלשו לי את הלב רוקסי, היא הייתה האהבה הכי גדולה ואמיתית שהייתה לי בחיים" אמר וניגב את פניו "והיא עדיין האבה הכי גדולה שלי" אמר
"אני יודעת איך אתה מרגיש אבל צריך לעבור הכל בחיים. גם מוות" אמרה ושילבה את עצבעותיה בידו, "לפני שנה אני הייתי בוכה כל יום על אבא שלי ובן שאני מאוד אוהבת עודד אותי והחזיק אותי על הקרקע, לא צריך לאבד הכל עם מישהו הולך, צריך לנסות לחסות את המקום שנשאר מאותו הבן אדם, גם עם הוא היה כל החיים שלך" אמרה לו, המילים האלה נכנסו אל ליבו של ביל ונחרטו שם, הוא כל כך התגעגע לאוליביה שלא יכל להתאר איך אפשר לעבור את היום בלי לראות את אותה בחורה היפה הזאת בידיו.
"כתבתי לה שיר לפני כמה ימים ואני רוצה שתראי" אמר ביל והוציא מהכיס שלו דף מקופל והביא לה,
שוב מתכסה בשתיקתך מאבד את עצמי בין המילים נותרה דממה הדמעות בוכות איתי אל הסדקים הראשונים שנכרתו בי עם השנים ובתוכי אדע שכבר לא נשאר לי דבר חלק ממך הלב שלי נקרע כשאת שם תמיד את חוזרת ונעלמת מה עוד נשאר לי? רק חלק ממך ובלילות הלבנים האם דמיינת את פני? כמה בכיתי שתחזורי כמה רציתי ,כואב לזכור כבר עייף רק מכמעט אז אשמור לי מעט חלק ממך הלב שלי נקרע כשאת שם תמיד את חוזרת ונעלמת מה עוד נשאר לי? רק חלק ממך אני נשבר בכל יום
אבל יש בי עוד כוח ללכת אבל יודע שיישאר חלק ממך, הלב שלי נקרע כשאת שם... "זה.. זה מדהים ביל" אמרה רוקסי
"אולי מדהים.. אבל עם כל הכאב" אמר והשפיל את מבטו "קשה לי.. כל כך" אמר בשקט, "היינו סך הכל חודשיים וחצי ביחד והיא ישר הלכה לי" אמר בקול רועד
"אתה לא צריך לבכות יותר, כי דמעה שלך זה סתם עוד כאב שנאסף בקופסא של כאבים" אמרה וחייכה קצת
"איזה פילוסופית" אמר וזיק של חיוך עלה על פניו "תודה רוקסי" אמר וחיבק אותה, האוטובוס נעצר ורוקסי קפלה את הדף והחזירה לביל, היא קמה ומשכה בידו של ביל הוא קם גם איתה, שניהם לקחו את התיקים הקטנים שלהם וירדו מהאוטובוס עם כולם. רוקסי דין אדם ודני עמדו אחד ליד השני וכולם מסתכלים על המלון הענקי שהיה מולם. טום ביל גוסטב וגיאורג עמדו מאוחריהם וצחקו למראות פניהם של הלהקה. הזמן עבר וכולם היו מאורגנים בחדרים שלהם, כל להקה קיבלתה סווטיה ענקית ולכל אחד היה חדר לבד.
"אז איך ההרגשה להיות במקופ כזה מפואר ושעוד כמה שעות יש לך הופעה מול תשע אלף אנשים?" שאל טום את רוקסי כשכולם היו בבריכה,
"אני יוכל לספר לך רק מחר.. אחרי ההופעה" אמרה
"את תרגישי בשמיים" אמר בחיוך "אני מזה שמח שסלחת לי" אמר לפתע
"תגיד תודה לביל" אמרה רוקסי וטבלה את ראשה במים "הוא זה ששכנע אותי.. וגם אל תעשה דבר כזה לעולם למישהי, אתה יודע איזה פוגע זה" אמרה
"כן ביל גם עזר לי בקטע הזה, הוא היה עושה לי ייסורי מצפון" אמר וצחק "פעם אחת הוא אמר לי כזה.. 'איך אתה יכול להסתכל עלייך במראה' או משהו כזה, וזה מזה פגע בי" אמר
"לא כמו שזה פגע בי, ואני עוד שיחקתי בך רוב הזמן אבל מלאני.. היא לא מראה את הרגשות שלה לאף אחד, והיא כל כך אוהבת אותך אז היא סלחה לך על כל מהר" אמרה רוקסי והסתכלה על מלאני ששכבה על כסא נוח והשתזפה "ושלא תעיז לפגוע בה" אמרה רוקסי וחייכה "כי אז יהיה לך עסק איתי" אמרה בחיוך זדוני
"אל תדאגי.. אני לא יפגע בה שוב" אמר "יאללה אני יוצא את באה?" שאל
"כן" אמרה, טום יצא מהבריכה ורוקסי הושיטה לו יד שיעזור לה לצאת, הוא תפס בידה וניסה למשוך אותה אבל היא משכה אותו והוא נפל למים והיא נשפכה מצחוק, היא ניסתה לצאת מהר מהבריכה אבל טום משך ברגלה והפיל אותה למים בחזרה, הוא צחקו וכולם צחקו עליהם, מלאני התיישבה על הכיסא והסתכלה עליהם.
"הוא כל כך אוהב אותה" אמרה מלאני בלחש בלי כוונה שישמעו אותה
"לא נכון, הוא אוהב אותך" אמר ביל למרות שידע שטום באמת אוהב את רוקסי
"אתה לא צריך לשקר לי, רואים לו בעיינים שהוא אוהב אותה" אמרה והסתכלה על ביל בחצי חיוך
"עם הוא היה אוהב אותה הוא היה איתה" אמר ביל, למרות שידע שטום על מלאני רק כי אהב אותה בתור חברה טובה וכי לא נעים לו על מה שעשה לה ולרוקסי
"אני רואה את הרחמים שלו אלי כל הזמן, הוא רוצה את רוקסי כל כך.. ותאמין לי שאני יודעת את זה לא יעזור מה שתגיד" אמרה והסתכלה על טום ורוקסי הולכים מכות במים, "אבל אני אוהבת אותו.." אמרה בלחש ונאנחה, ביל שמע את מה שמלאני אמרה אבל הוא לא ידע מה להגיד אז הוא שתק ועשה כאילו הוא לא שמע אותה.
השעה הייתה שש בערב וכולם היו לקראת ארגונים אחרונים לקראת ההופעה. ההופעה הזאת היידה יחסית מאוחר, בשעה עשר והיא אמורה להסתיים בערך באחת. כשכולם סיימו להתארגן הם ירדו ללובי ונכנסו לרכבים, טוקיו הוטל לוואן הראשון, ו'ביט יו' (Beat It) לוואן השני. רוקסי, דין, דני ואדם שינו את השם של הלהקה שלהם שיהיה יותר קליט. דיוויד הוא גם האמרגן שלהם.
"את מתרגשת?" שאל דין את רוקסי והיא הנהנה ואחזה בידו
"אני מפחדת שנפשל.." אמרה וצחקה "אני יודעת שאני פרנואידית אבל.." ניסתה למצוא את המילים
"את לא צריכה להסביר לי" אמר דין וחייך אליה "הכל יהיה בסדר" אמר
"בנתיים כל מי שאמר לי שיהיה בסדר שיקר, כי תמיד הכל הפך להיות לא בסדר" אמרה והחיוך נמחק מפניה,
"תשאירי את החיוך, המצלמה לא אוהבת עצובים" אמר והיא צחקה.
הם הגיעו לאולם וירדו מאחורה, מלא מעריצות של טוקיו הוטל היו בשערים של האולם מחכות שהשערים יפתחו והם יוכלו להיכנס לראות את ה'אלילים' שלהם מופיעים.
"טוב אז מה עושים?" שאל אדם
"נעשה סאונד צ'ק קודם להם וארך כך לכם" אמר דיוויד
"אוקי אז מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?" שאל דני את דיוויד
"מה שאתם רוצים, אבל עוד ארבעים וחמש דקות תיהיו פו מוכנים" אמר דיוויד והלך עם טום, ביל גוסטב וגיאורג לבמה.
"טוב מה נעשה?" שאל דני ונכנס לאחד החדרים והתיישב על ספה אדומה
"נחכה?" אמר אדם ונשכב על ספה אחרת, רוקסי רצה קצת וקפצה על אדם וכולם צחקו, "מה את משוגעת?" הוא הסתובב ונשכב על הגב ורוקסי עומדת מעליו וקופצת על הספה
"משעמם לי" אמרה וצחקה
"זה ניהיה לא טוב היא בלחץ" אמר דין וכולם צחקו
"אני לא בלחץ!" אמרה להם, הם המשיכו להשתולל בחדר עד שדיוויד קרא להם. הם עלו על הבמה וחיכו להוראות של דיוויד.
"תראו חשבנו על משהו אחלה להתחילת ההופעה שלכם" אמרה דיוויד וחייך, "כל אחד עומד במקומו וישר אור לבד מולכם על הבמה והוא מכוון ללמעלה ככה שיראו את הצל שלכם על הקיר מאחורה ויש עשן על כל רחבת הבמה, וככה גם תסיימו את ההופעה ויהיה חושך לכמה שניות וטוקיו הוטל יחליפו איתכם מקומות וייקח למעריצים לשים לב לזה ואז הם מתחילים לנגן.." אמר,
"נשמע אחלה" אמרו דין ורוקסי
"מה איתכם?" שאל דיוויד את דני ואדם
"גם" אמר דני
"כן נשמע מגניב" אמר אדם,
"אוקי, אז עכשיו תעלו על הבמה ניתק שתי שירים מתוך החמישה שלכם" אמר דיוויד.
"ביל!! בוא רגע" צעקה רוקסי מהחדר שלה ב'מאחורי הקלעים', ביל נכנס לחדר והסתכל עליה
"מה?" שאל,
"זה בסדר ככה?" שאלה,
"כן" אמר ביל כמובן מאליו. רוקסי לבשנה טייץ' שחור ארוך ומגפיים כמעט עד הבר בצבע שחור, גופייה שחורה וטוניקה לבנה די ארוכה,
"איזה שרשראות כדי לשים?" שאלה, ביל התקרב לשולחן שלה והסתכל על כל ההשרשראות. הוא לקח שלוש שרשראות ושם על צווארה.
שרשרת ראשונה הייתה שרשרת ארוכה עם צלב גדול, שרשרת שניה הייתה פחות ארוכה מהראשונה וטבעת כסופה תלוייה עליה והשרשרת האחרונה הייתה שרשרת ממש ארוכה שעשתה שתי סיבובים מסביב לצווארה של רוקסי, זאת הייתה שרשרת פשוטה כסופה.
"תודה ביל" אמרה רוקסי ונישקה אותו בלחי,
"בקשה, ואני הולך בעצמי להתארגן. אז בהצלחה" אמר ויצא מהחדר. רוקסי הלכה בחדר ונעצרה ליד החלון, וראתה כמות ענקית של מעריצות וגם ראתה שם כמה בנים, הם הסתובבה ונשענה על הקיר. היא הייתה בלחץ אטומי, זאת ההופעה הראשונה שלה מול כל כך הרבה אנשים. היא התיישבה על השולחן שהיה מולה והתחילה לעשות תרגילים עם הקול, ואז היא התחילה לשיר, הדלת נפתחה באיטיות ורוקסי לא הרגישה בכך. טום עמד וסגר את הדלת והתקרב אל רוקסי בצעדים קטנים ונשען על הקיר מאחוריה והקשיב לה, הוא תמיד אהב לשמוע את הקול שלה כשהיא שרה, לא עדין ולא גס, קול שנכנס ללב, הוא הלך מאחוריה ושם את ידו על כתפה והיא קפצה בבהלה רוקסי
"מה אתה משוגע" אמרה והביאה לו מכה כל הכתף "כמעט קיבלתי התקף לב" אמרה.
דין נעמד ליד מלאני והסתכל אל תוך החדר,
"גם אתה חושב שהם כל כך מתאימים להיות ביחד?" שאלה מלאני והסתכלה על רוקסי וטום צוחקים ביחד. הלב שלה התמלא בקינאה וכעס אבל היא יודעת שאין מה לעשות עם הרגשות של טום, והיא בכל זאת אוהבת את שניהם.
ההמשך יבוא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: