רוב הפוסטים פה זה עלזה שטוב לי.

כי אני מרגישה עם זה כלכך טוב, אני מתלהבת מזה.

כי אףפעם לא באמתהייתי שמחה. פשוט אףפעם!

גן-א'-ב' לא נחשב.אולי היה לי טוב אז אבל הייתי כלכך תמימה וגם ככה לא זוכרת משם כלום.

ג' התחלתי להיות פאקצה.

ד' הייתי המנודה של הפקאצות.

ה' רבתי עם כל הפקצות והתחלתי לחזור לחברים הישנים.

ו' כבר הייתי חברה של כולם, אבל הייתי הילדה הקרציה שכולם שונאים.

כיתה ז' הייתי אימו, ממש אימו. ולא סתם, הייתי אימו חש ומתלהב בטרוף.

ועכשיו כיתה ח', עברתי שינוי ענקי!

אני שלמה עם עצמי.

אני פאקינג מי שאני.

וטוב לי.

וזה כלכך מגיע לי.

כי אני כל החיים שלי אכלתי חרא!

קיי בעיי.

(אל תגיבו פה).

אהההההה אני רוצה כלכך לצעוק עכשיו!!!!1

(נתעלם מזה שאני מורעלת משוקו).

אז.. שאני יפרוש לדוקים? כה, רצוי...