נכון שהנושא הזה נטחן בלי סוף, אבל המוח מסרב להירגע מאירועי" מלחה". להזכירכם, יואב ליצשטיין, מאבטח ב"מלחה", שכל מה שניסה לעשות היה את עבודתו בצורה הטובה ביותר, איבד 3 מאצבעות ידו בגלל ילד טיפש שהחליט לזרוק רימון הלם לפרקט, ובעצם הראה לכולנו שאין סוף לטמטום שלנו.
אז כולנו הזדעזנו, כולנו יודעים שזה לא יכול להימשך כך, כולנו התעצבנו כשהבחור שחשוד בזריקת אותו רימון קילל את העיתונאים, אבל הכעס הגדול שלי הוא על שני אנשים טיפשים, שני אנשים שאמורים להוות דוגמא, שני אנשים שקוראים ללא הרף להפסקת האלימות בארץ בכלל ובספורט בפרט, אבל ביניהם, הם אינם מסוגלים לדבר כמו בני אדם - שני האנשים האלה הם שמעון מזרחי ודני קליין.
בצל כל הפרשה הזו, במקום לשכוח את מאבקי העבר, לגשר על המחלוקות ולהתאחד למען אותה מטרה, החליטו שני היו"רים להשחיז חרבות ולהילחם על כבודם במאבקי "הוא אמר לי ככה והוא אמר לי ככה"...
דני קליין לא אהב את ההתבטאויות של מזרחי, אז הוא יצא נגדו במסיבת עיתונאים. מזרחי לא אהב את מה ששמע אז הוא קרא לקליין צבוע... בחייכם, מה זה כאן, כיתה ד'2??? ככה אנחנו נראים, זו הסיבה שאסון בארץ מחזיק מעמד בתודעה של ה"אזרח הקטן" רק עד הכותרת הבאה, זו הסיבה שהרשויות שאוכפות את החוק לא עושות כלום. כי כלום לא רציני פה. אפילו לא האנשים שמנהלים את הספורט, וכולנו יודעים מה הכח של שמעון מזרחי...
אז נכון, דני קליין חזר מהולנד והתנצל, אבל תקנו אותי אם אני טועה, להתנצלות הזה יש ריח לא טוב, ריח של בושם ב-20 ש"ח, כזה שמתנדף אחרי שעה...
הגיע הזמן שנבין, במקום לחנך את כל העולם בואו נתחיל אצלנו בפינה הקטנה שלנו.
הגיע הזמן שמישהו יסביר לדני קליין ושמעון מזרחי היקרים, שאם הם לא מסוגלים לפתור את הבעיות ביניכם, שלא יטיפו לאוהדים שלהם כי זה צבוע ומגעיל...