Smile.

טוב לי. התקופה שחיכיתי לה פה, וטוב לי. היא גרמה לי לפקוח את העיניים ולראות דברים שלא ראיתי קודם.

סוף סוף אני יודעת שיש לי על מי לסמוך, ולקחת את הכל באיזי.

חזרתי לעצמי. יודעת להסתכל על הדברים אחרת.

לא מפחדת להיות עצמי, עם כל מה שזה אומר - טוב, ורע. נפתחתי. הקשבתי. למדתי.

הייתי כנה. התגברתי. דיברתי. חייכתי.

אני לא יודעת מה גרם לכל זה, אבל זה פשוט קרה.

פיניתי זמן לדברים שאני אוהבת לעשות, ולמדתי שתמורת כל דבר טוב אצטרך לוותר על דבר טוב אחר.

הגיע הזמן באמת שהדברים יתחילו להסתדר לי... 

השתניתי?

__________________

כשאני מסתכלת עכשיו על הפוסט הקודם זה לא נראה לי אותו בן אדם...

טוב לי!