חן חסיד.

לאחרונה אני מרגישה כאילו אין לי כוח. כאילו אני איזה איזה בת 80 או משו שרק עושה את מה שכולם עושים. הולכת לשמה.. לפה.. ימינה,שמאלה.

יש לי תחושה כאילו אין לי תחושה. כאילו הכל בפנים ריק או מתמותת מה שבא לכם =\.  אני כאילו לא יודעת איפה לשים את עצמי.

טוב לי? לאא יש מקום לשיפור רציניי.

רע לי?? לאא, לא נראה לי . יש לי איפה לפרוק את מה שאני רוצה פה וחברות.

אולי זה בגלל הסילבסטר שהולך ומתקרב. שוב פעם אני נשארת בבית . טוב נוו אז אנחנו נפגשות כמה בנות ,אז מה?  זה עדיין לא מה שציפיתי שיהיה. ממש לא. רציתי לצאת איתו . כן, מודה. מי לא היה רוצה לצאת עם מישו? נראה לי שאין כזה בנאדם. נכון, הציעו לי לצאת אבל לא רציתי. זה לא מי שרציתי. אפילו לא מתקרב. לא בסביבה.

וקשה לי. קשה לי שאנחנו נפגשים פעם ב... . קשה לי שאני לא רואה אותך כל הזמן. קשה לי בלעדייך.

"וכל יום שאת לא איתו יום עובר לא לידו וכל יום שאת לא איתו מה הטעם?!"

זה בדיוק מה שאני מרגישה.

כשאני כבר איתך אז אתה כמעט ולא מתייחס. ועד שאני איתך?!!? וואוו. שנים. אז אולי אני צוחקת ומחייכת (טיפה יותר מדיי צוחקת ) אבל זה רק כדי להשכיח את מה שבלב. שבפנים. ואין לי עם מי לדבר. חוץ מאיתה. עם רותם( חיון) ו.. אני רוצה להגיד לה כ"כ הרבה תודה. תודה שהיא מקשיבה לכל השיגעונות שלי. תודה שהיא מקשיבה לכל הצרות שלי. תודה שהיא הולכת איתי למקומות כשאני צריכה אותה. תודה שהיא הולכת איתי אליו. תודה על הכל. את מדהימה כל כך.

**טולי, יובל וכל השאר, ברור שגם לכן תודה וכל זה אבל זה פשוט להתפרק אז תתנו,בחייאת. **

איי לוב יו בננות .

לסיום, אני מקווה שההרגשה הזאתי תעבור ושתבוא טובה יותר. עד אז- ת.ת.מ.ו.ד.ד.ו.

אהה ו.. מותר להגיבב אתם יודעים.