חן חסיד.

כמו ששותים תה רותח ורק אז שורפת הלשון,

כמו שמקבלים שריטה ורק אז הדם יוצא,

כמו שהדלת נטרקת על היד ורק אז היד כואבת,

כמו שרק עכשיו הבנתי הכל.

הבנתי שאתה כל כך ילד זבל.

הבנתי שאין לך לב.

הבנתי שאין לך תוכן. רק מראה.

הבנתי שנמאס ממך.

נמאס מהמשחקים שלך. יום ככה,יום ככה. דיי תעזוב אותי כבר. תניח לי לנפשי. תרפה.

אני לא מאמינה ששוב האמנתי לטמטום שבך. שהאמנתי בך.שוב. כמו פעם.

אתה פשוט לא מפסיק להפתיע אותי. לרעה. אתה פשוט.... איככ, אין מילים.

כבר לא כואב לי. ואין לי פצעים. אני לא בוכה.

אבל יש לי סימנים,ונשארו לי הצלקות, ואני גם לא צוחקת.

לקחת ממני הכל. את כל הכוח. השקעתי את הנשמה שלי. הבאתי לך אותה ואז פשוט זרקת אותה ואותי יחד איתה. זה קשה לי.

רע לי.בגללך. אבל אני לא אשכח לעולם אותך. וזה דווקא נחמד. אני חושבת על זה,וכשיהיו לי ילדים אני יספר להם גם איך שלי היה קשה-בדיוק כמוהם. ואיך שוויתרתי- בדיוק כמוהם.

"יש עוד הרבה דגים בים". חבל שמוציאים אותם משם.

אז רק שתדע. אם תרצה אותי, אני כבר לא שם. הדלת נסגרה,או יותר נכון-נטרקה.

 אז שלום.

  400 כניסות.וזהו.

אז תודה נשמות.

מי שלא שם לב, עיצוב חדש. הוא יפה לדעתכם?

אוקי. אז הנה בא לו עוד פוסט. הממ, תכתבו תגובות כי בפעם הקודמת היה מה זה יבש.      :[ מיצי.

טוב, אזז.. מה השתנה אצלי?

הרבה.

אני הבנתי שעלייך אני לא יוותר.

אני הבנתי שעלייך אני צריכה להילחם.

אני הבנתי שאני לא צריכה להיפגע מהדברים הקטנים.

אני הבנתי שאתה המשכת טיפה הלאה אבל אז אני החזרתי אותנו לאיך שהיינו.

אבל אז אני עוצרת את עצמי. רגע. מה אתה עושה בכל הסיפור הזה? יושב בצד??

אז חשבתי על זה,דיי הרבה האמת, והגעתי למסקנה אחת ברורה.

לא משנה מה יהיה. אתה הוא הנסיך שלי.

כן, תקראו לזה דבילי,ילדותי, איך שבא לכם, לא מזיז לי. גמרתי להאמין לכל טמטום שיוצא לכל אחד מהפה. וגם גמרתי להסתכל עלייך ולחשוב מה את חושבת. זה לא מעניין אותי. את היית עושה לי בדיוק אותו דבר. בעצם, עשיתי לי את אותו הדבר מול הפנים. אז, למרות כל המבטים שלך שעוצרים אותי וגורמים לי להיבהל ולהתרחק ממנו לרגע , עדיין לא ממש אכפת לי ממך. תחשבי עליי מה שאתה רוצה. מי את בכלל? שלום לך ואל תבואי לי בחלום.אחרי מה שעשית לא מגיע לך שום דבר.

טוב אז אני מפה ימשיך במלחמה הקטנה שלי.

יש משו שממש מפריע לי. השם פאקצה או חשה או וואנבי.

יש כאלה שאומרים עליי פאקצה, חשה,ערסית,אימו. אני בעצמי לא יודעת מי אני ומה אני. אני מנסה לבנות את האישיות שלי. אז כן, לפעמים יוצא לי קול של פאקצה. אז כן, יש לי פוני אימו. אז כן, יש ילדים שרואים מהצד שאני וואנבי חשה.

יש לי משו להגיד לכם.

הפאקינג דעה שלכם בנושא הזה ממש לא מעניינת אותי.

איך אתם יודעמים מי ומה אני אם אני בעצמי לא יודעת?

אז כן. לפעמים זה כיף להגיד את זה. ואני מודה, לפעמים אני צוחקת כשילדים אומרים את זה עלי, נהנית כשאומרים את זה עליי, לפעמים אפילו אני אומרת את זה עליי. כן, אני מודה. לא מסתירה. אבל זה תלוי ממי אני שומעת את זה.

לא יודעת. יש משו מוזר שקורה. זה תלוי במצב ובילד שאומר לי את זה.

*זו הייתה פריקה על איזה 2 ילדים/ילדות מסכנים\מסכנות. זה הכל.זה נחמד שאומרים את זה עליי. זה פשוט משו שאפילו אני לא מצליחה להסביר לעצמי. *

רוצים לראות מה זה פאקצי? הנה.

שיואוו אתם לא מאמינה מה קרה לי היום!!! &^%&$%$

היום הכי מושי מושלם כאילו בעולםם!

היה לי מזה כיף.

בנותת אני כ'כ,כ'כ , כ'כ , כ'כ , אוהבת אתכןן 3> .

שיווואוו. היום קניתי בקניון ב 14,000 שקל מכנסס כל כך יפהההה.

בצבע ורודד.

ווווו ורודד. זה כל כך יפההה.  ^^

חיחיחיחוחוחעחעחעחי. :C  . ^^ .

^ אפילו זה לא כל כך הלך לי. רואים?!. לא פקאצה.

שיט. זה לא כמו שחשבתי שזה יהיה. ממש לא. חשבתי שלהתרחק ממך יעשה לי רק טוב אבל מסתבר שטעיתי. כנראה שלא חשבתי על זה הרבה כי עובדה-עכשיו לי רע.

אתה לא מבין שקשה לי בלעדייך?בלעדיינו?!

אני מבולבלת. אני לא יודעת מה לעשות. אני מנסה להתקרב אלייך ולהיות איתך,חלק ממך, אבל זה נראה כאילו עברת הלאה. רחוק מאוד. אתה חסר לי.מאוד. רוב הזמן היינו יחד. היינו גם נפגשים,מתכתבים,צוחקים. לאן כל זה נעלם פתאום?! לאןן?.

אבל אני לא מאשימה אותך. אפילו לא לרגע. זאת אני שהייתי מטומטמת. זאת אני ששמעתי לאחרים במקום להקשיב לך. זאת אני ששמעתי לשטויות ולא לך. ועכשיו? עכשיו יש בי ריקנות. ריקנות שלא מפסיקה למלא אותי. זה לא נפסק. זה ממשיך כל הזמן. ואני אוהבת אותך אבל אותך זה כבר לא כל כך מעניין.

אז הנה,שוב פעם, הרסתי את עצמי בגללי ובגלל השטויות שאני עושה. אני חייבת להפסיק עם זה .... וללמוד מהטעויות שלי.

"קשה בלעדיך כי נגעת בי כל כך נגעת בי ומה שבינינו נגמר קשה בלעדיך כי נגעת בי כל כך פגעת בי ומה שבלב עוד נשאר."

אני מקווה שאתה קורא פה עכשיו ויודע שזה אתה. אני מקווה שאתה מבין שאני מצטערת. אני מקווה שנחזור להיות כמו פעם.

 
  Alone .