כולם אומרים , יבוא היום ויהיה בסדר .

אני דורכת עוד צעד בלעדייך,

ועוד פיסה נקרעת ממני .

אני שוב כותבת לך , מתגעגעת אלייך ..

עוד צעד בדרך למטרה,

שיחה עם אדם נוסף,

נראה בסוף לאן אגיע ,

או שאשכח אותך - או ש..

אזכר יותר .

עצוב לי כשאת לא כאן,

אני לא יכולה להישאר ליידך .

ממשיכה לאט לאט ,

וזה המצב הזה שאני רגילה אליו ,

או אולי זה רק הלב שמתרגל ?