"היי תראי עוד מעט שקיעה .." היא אמרה לך בחיוך מטומטם.
כאילו חולת אהבה, היא בכלל לא יודעת שעוד מעט באה הזריחה.
בסה"כ לקחה 3 כדורים כדי לשכוח למה באמת היא פה.
היא אצלך ביד זה ידוע,
כבר מזמן הבנתן שזה משהו קבוע.
יושבת ליידך משוגעת, לא רגועה.
סוג של היפראקטיבית קטנה.
היא רוצה להרגיש אותך אבל לא יכולה,
כי הריי אסור לך לאהוב אותה .
"את צריכה לחייך, להיות יפה ולשתוק " כך היא אמרה לך בטון קצת עצבני .
ובידיוק כשבאת להוציא מילה היא הניחה אצבע על פיך ואמרה,
"שש.. לא ביקשתי הרבה." בזמן שהיא כ"כ קרובה לשפתיים שלך,
כאילו רוצה להתקרב עוד קצת ולא לפספס את הרגע המתוק הזה.
אבל לא , היא מתעוררת וחוזרת לעצמה,
נשענת לאחור על ספסל העץ שהוא במקצת שבור
בגלל השיכורים שישבו עליו בשישי שעבר.
מסתננות מפיה כמה מילים "אני אוהבת אותך, אל תלכי לי " .
סיבבת את ראשך לכיוונה בזמן שאחזת את ידה חזק ולא הרפית לרגע ..
קמת והלכת בידיוק בזריחה ,
לא יכלת לסבול את היותה כאן אבל לא שלך.
והיא נרדמה על הספסל עד שההזיה נעלמה,
וכבר אז הכל היה מובן, כשהיא קמה מהספסל ושיפשפה את עינייה,
הכל היה חלום לא הגיוני,
זה תמיד היה ברור- היא ידעה שזה זמני.
הושפע בעקבות חלום שחלמתי השבוע .