כולם אומרים , יבוא היום ויהיה בסדר .

אני דורכת עוד צעד בלעדייך,

ועוד פיסה נקרעת ממני .

אני שוב כותבת לך , מתגעגעת אלייך ..

עוד צעד בדרך למטרה,

שיחה עם אדם נוסף,

נראה בסוף לאן אגיע ,

או שאשכח אותך - או ש..

אזכר יותר .

עצוב לי כשאת לא כאן,

אני לא יכולה להישאר ליידך .

ממשיכה לאט לאט ,

וזה המצב הזה שאני רגילה אליו ,

או אולי זה רק הלב שמתרגל ?

בא לי להיכנס לתוכך , לקחת את מה ששייך לי ולהעלם לתמיד .

אף אחד לא הבטיח לי חיים וורודים ,

אז אני נאלצת לשלם מחיר כבד כדי לשרוד מציאות קשה .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לפחות משהו מנחם אותי - מעט ,

העזיבה מביה"ס .

לקחת על עצמי נטל חדש - להבטיח לעצמי שוב ללמוד .

מי יודע אולי הפעם אצליח , במסגרת שאני בחרתי לעצמי,

שאני יודעת שאני הכי טובה בה .

בהצלחה לי בשנה הבאה (:

" את יודעת מתי אני עוטפת על עצמי שריון ומתנהגת כחזקה ? "

" מתי? "

" כשהחזקים סביבי מורידים את השריון שלהם ונופלים לי ,
 אני חזקה כדי לחזק אותם ,
 כדי להוכיח להם שהכל בסדר ,
 אז הם מתחזקים .
 ואז אני מרגישה בטוחה,
 ויודעת שיש חזק,
 לא כדי לחזק אותי,
 אלא כדי להחזיק אותי. "

" לא צריך להיות ככה.. "

" נולדתי כזו,
 כנראה שגם אמות כזו.
 אז הנה,
 את נשברת,
 אני עומדת מולך חזקה,
 תאספי את עצמך
 זה לא הזמן להישבר.
 דווקא עכשיו תוכיחי - שהכל בסדר .
 שאין אף אחד שיכול עלייך,
 תסתכלי לה בעיניים ,
 ופשוט תרגישי
 אל תפחדי- זה לא רע. "

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מתי יגיע היום שאוכל להפסיק להתגעגע,

להפסיק לחשוב עלייך, להפסיק לומר לך את זה .

מתי יגיע היום שאוכל להמשיך הלאה,

כמה אני מנסה וכלום לא הולך לי .

אני מתייאשת , נשברת לאט לאט ,

אני חייבת להיות חזקה, אבל אין מי שיחזיק .

אני רוצה לשכוח אותך - אבל לא באמת הולך לי .