פרק 2
כניראה שכבר הבנתי שדברים לא הולכים לבוא לי בקלות.. קמתי בבוקר והצטרפתי לאמא ושגיא שקם מוקדם מוקדם בהרבה מהשעות הרגילות שלו, לארוחת בוקר, בכלל לא הייתי רעבה ובקושי אכלתי.
אבא בדיוק יצא לעבודה ושגיא סיפר, יותר נכון התלהב מהמסיבה אתמול. שגיא אף פעם לא מתלהב ממשהו ותמיד יש לו ת'מבט האדיש הזה כאילו הוא לא שם על אף אחד.
לא היה לי כוח לשמוע את הסיפורים שלו, ידעתי בדיוק איך זה התחיל ונגמר...
שגיא בא למסיבה עם הבלונדינית פגש אנשים, קיבל פול מספרי טלפון ואיייסי (למרות שזה לא ממש עוזר לו בנתיים עד שיסדרו לנו את האינטרנט בבית), הוא רקד, שתה , וואטאבר.
קמתי מהשולחן והלכתי לכיוון הדלת וכשפתחתי אותה אמרתי "אמא יצאתי יש עליי פלא, ביי"
לא חיכיתי לתשובה שלה וכבר ירדתי במדרגות של הבניין למטה, כשירדתי לקומה מס' ארבע שמעתי רעשים חזקים של צעקות ומוזיקה מן רוק חזק כזה, מהסוג ששגיא שומע לפעמים.
והמשכתי לרדת, יצאתי מהבניין והלכתי בשביל עד שהגעתי למדרכה מול הכביש הראשי. רציתי לצאת, לא ידעתי לאן רק לא להיות תקועה בבית. פתאום חשבתי על הבית הישן ועל כל החברים שאני כבר כ"כ מתגעגעת אליהם, וחשבתי להתקשר לבר,
בר- מאז ומתמיד בר היתה החברה הכי טובה שלי, היא הכי מכירה אותי בעולם את כל הצדדים, הטובים והפחות.
היא הכי מצחיקה אותי, ותמיד היינו מתחרפנות מהשטויות שעשינו.
מכירים ת'בנאדם הזה שיש לכם איתו בדיחות שאף אחד אחר לא מבין?! אז זאת הייתה בר.
אין היא פשוט הילדה הכי מתוקה שאני מכירה.
יש לה שיער שחור ארוך ממש, עיניים כחולות גדולות כאלה, מלא נמשים חמודים, היא לא גובה אבל רזה כזאתי ויש לה ת'חיוך הכי יפה שקיים עם שתי גומות מתוקות כאלה =]
לבר תמיד היה קטע עם שגיא (לא קטע כמו שחשבתם) הוא תמיד היה קורא לה "הפריקית" מה שלא היה בדיוק נכון והיא הייתה קוראת לו ה"קוקסינל" אפשר להגיד את זה על אח'שלי אני מסכימה עם זה, היא לפחות הייתה היחידה שלא התאהבה באח שלי לפחות אני לא ידעתי על זה עם כן.
התקשרתי לבר
וכשהיא ענתה אמרתי "יפשיליי?!"
והיא אמרה "הלו, ליאניי? יוו את לא מבינה כמה אני חושבת עלייך, כולם פה מזה מתגעגעים!"
"גמאני מתגעגעת.." אמרתי ושתקטי
"ליאני מה קרה?"בר שאלה והמשיכה "את יודעת שאנחנו תמיד נישאר חברות לא משנה מה, אני יקפוץ אלייך מדי פעם ואת? חסר לך שאת לא באה לבקר אותנו"
"אני יודעת אבל זה לא יהיה אותו דבר" אמרתי
"רגע את באה שבוע הבא בשלישי ליום הולדת של בן כן?"
"אממ.. כן בטח" עניתי "וואי את לא יודעת כולם מזה ישמחו שאני יספר להם" היא אמרה והמשיכה "ויש לי גם כלכך הרבה דברים לספר לך את חייבת להתחבר לאייסי, למה השיחה הזאת תמשיך שעות, תתחברי טוב?"
"אין לנו עדין אינטרנט"אמרתי
"הבנתי, טוב ליאני אני אוהבת אותך מלא ומתגעגעת את לא יודעת כמה!! אני אתקשר יותר מאוחר עם בןבן, ביי אהובתיי." אמרה בר
"ביי" עניתי וחייכתי, אני ממש מתגעגעת אליהם...
כסיימנו לדבר הייתי כבר ממש קרובה לתחנת האוטובוס ועברתי ליד שני ילדים שישבו על המשענת של הספספל, אחד מהם קם והתקרב אלי "יש מצב את נותנת לי שיחה?" הוא שאל
"אממ כן אבל מהר.." עניתי והושטתי לו את הפאלפון והוא אמר "איזה מלכה" חייך והסתובב אל חבר שלו שישב ממש קרוב אליינו
"טוב לא עונים לי" הוא אמר והסתכל אלי נתן לי את הפלאפון ושאל "את מפה?"
"כן עברתי לפה לא מזמן" עניתי
"וואלה אז אוליי נראה אותך פעם" הוא אמר וחזר לשבת עם הילד השני על הספסל
המשכתי ללכת לתחנה וראיתי כבר את האוטובוס שהיה כבר בכיכר שלפני התחנה
ואז שמעתי אותו קורא לי "ילדה חכי שנייה"
הסתובבתי והוא הלך אליי ואמר "שבוע הבא יש מסיבה אחת הטובות במועדון הסילבר תבואי את חייבת ופרטים וזה יש לך בהזמנה" ואז הוא הוציא חבילה של ההזמנות נתן לי אחת ואמר "אני יחצן אז עם בא לך עוד פרטים או סתם לדבר יש פה על ההזמנה את הטלפון שלי... תבואי?"
"אוליי" עניתי
והתחלתי ללכת מהר לאוטובוס שכבר הגיע לתחנה בזמן שדיברתי עם הילד הזה,
שלא ממש שאלתי אותו איך קוראים לו. עליתי לאוטובוס קו 71 לקניון "הדרים" שהיה די מלא ומצאתי מקום אחד ליד אישה מבוגרת כזאת שעשתה לי פרצוף שישבתי=P
בזמן הנסיעה היה לי טלפון משגיא, מעניין מה הקרצ' רוצה עכשיו..
"הלו" אמרתי
"ליאן מזה איפה את?" הוא שאל
"אני באוטובוס בדרך לקניון"עניתי
"טוב אני עולה לאוטובוס וניפגש שם" הוא אמר וניתק
כשירדתי מהאוטובוס התקשרתי לשגיא
"הלו איפה אתה?" שאלתי
"עוד דקה אני שם, חכי לי בכניסה"
כינוי:
mystoryblog
בבלוג זה
בכל הבלוגים
