דווקא המילה אקולוגיה יכולה להעיר את הקשר בין סביבה לחברה.

אקולוגיה היא מילה יוונית שפירושה- אוייקוס (בית) ו-לוגוס (ניהול, תורה). תורת ניהול הבית.

התפיסה האקולוגית תופסת את העולם כבתינו, כהאקווריום שלנו. אותו אנו חולקים עם בעלי חיים רבים ומיוחדים.

מובן שאם אנו רואים את העולם כבית מוגבל, תפיסות  אגוצנטריות של "נצל את המשאבים ככל יכולתך" ודוגמתן אינן יכולות לתפוס. כי הבנה שלכל דבר יש חסרון\ השפעה על כולם תציג "האט!" לכל רעיון של התפרעות התנהגותית שסופה בהרס עתידי של כל הענף.

לא שווה לדוג את כל הטונה למרות שיהיה לנו הרבה כסף- כי אז לא יהיה לנו יותר טונה. ברור לא?

למרבית הצער רוב האנשים (כולל אני) פשוט אינם מסוגלים להשתחרר ממה שהם מורגלים אליו.

(על זה ארחיב עוד כמה וכמה פוסטים קדימה.) 

וכפועל יוצא-  ניהול משאבים לא תקין, מערכות אנושיות, מדינות, תפיסות הם הם האחראים למשברים הקיימים. ובגלל שהם קורים בתוך ביתנו כדור הארץ- כולנו נושפע מהם. בעתיד הקרוב ובצורה הוליסטית.

אני רוצה להדגיש  2 כתבות שמצאתי בynet ולפי דעתי הם פשוט מראות על מה אני מקשקש בבירור.

הראשונה מדברת על בנגלדש.  שם שיטפונות בוץ הרסניים נהיו כבר דבר שבשגרה.

לכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3411563,00.html

"גשמי זעף שיורדים מזה ימים ספורים בבנגלדש הביאו למפולות בוץ ולעליית מפלסי הנהרות במדינה. עיר הנמל צ'יטגונג ספגה את הפגיעה הקשה ביותר. "הגבעות פשוט התרסקו עלינו", סיפר אחד התושבים. "מעודי לא ראיתי כזה אסון", אמר עובד שירותי ההצלה. לפי שעה, אין סימן להפוגה בגשמים  " כמה כסף כזה שיטפון בוץ היה עולה אם היה קורה באשקלון? כמה היה עולה עם היה קורה בתל אביב? האם יש קשר למחיר השיטפון למדד הכלכלי של התושבים? האם מחיר גדול לאוכלוסיה חזקה היה מהדהד אחרת בתקשורת?

לצערי אני חושב, שאנשי בנגלדש הם עולם שלישי, נכשל כלכלית ובבירור הם רחוקים ממקום מקבלי ההחלטות וקובעי הטונים העולמיים.

ולמה השיטפונות קורים?

לטענת גורמים ממשלתיים במדינה, מפולות הבוץ נגרמו בשל העובדה שהתושבים גזמו שיחים ועצים ופינו צמחייה מהאזור כדי לבנות שם את בתיהם - חרף אזהרותיהם של מומחים לענייני סביבה

פגיעה באותם צמחים גרם להרס מערכות השורשים שלהם- שלמעשה החזיקו את האדמה יציבה.

צריך לשאול למה התושבים היו כל-כך זקוקים לכרות את הצמחים הללו (בניגוד לאזהרות). התשובה לכך, אינה ברורה מעיניה אינה מצויינת בכתבה וללא ספק תאיר בעיות חברתיות, כלכליות עמוקות של דיור באותה עיר נמל. שאולי הובילו ליידי צורך דחוף של דירות על חשבון הסביבה.

                     פגיעה בסביבה => פגיעה בחברה => פגיעה בכלכלה => בפגיעה בסביבה

ומול זה קשר נוסף בין חברה כלכלה וסביבה הפעם חיובי (וגם אקדמאי!)-

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3487347,00.html

מחקר: שימור הטבע הימי מפחית את מימדי העוני

"דיג מאסיבי ופגיעה בשוניות האלמוגים הביאו להתמעטות הדגים באזורים רבים בעולם. ממצאי מחקר חדש של ארגוני טבע ושימור שהתקיים במספר כפרי דייגים עניים באסיה, הוכיחו כי בעזרת שיתוף פעולה של קהילות מקומיות להגנה על הסביבה הימית, כמות הדגים באזורים המוגנים עלתה באחוזים ניכרים, דבר שהביא לשיפור באיכות חיי ובריאות התושבים תוך צמצום הפגיעה בבעלי חיים ימיים"  רק הפסקה הזו גורמת לי לחייך. בעזרת שיתוף פעולה עם הקהילות המקומיות, הבנה ומודעות משותפים הוכיחו אקדמית שיש תקווה לפתרון קונפליקטים כלכליים חברתיים וסביבתיים שתאפשר שלום והרמוניה בין התחומים האלו. לא מדהים? פתרונות סביבתיים וגם רווחיים.

הבית שלנו מורכב מהרבה תחומים, חלקם ספציפיים. הדרך היחידה להבין את הדרך שבה העולם פועל היא מזווית אקולוגית. מזווית הוליסטית שרואה איך כל המערכות קשורות זו לזו. מזווית זו ניתן לראות הקשרים ברורים בין השכלה, כלכלה, חברה וסביבה.

האגוצנטריות של העבר הובילה אותנו למשברים רבים בבית שלנו- הפערים בישראל לדוגמה הינם בעיה אקולוגית. הינם בעיה "ירוקה" כי היא פוגעת בחברה ובהשכלה, שפוגעת בכלכלה, שפוגעת בסביבה. קולוניאליזם ונגזרותיה, אנטישמיות, האדישות לאחר, הטרור העולמי- כולן בעיות "ירוקות".

לשם העניין אני רוצה עולם "ירוק".

כי ירוק- זה בריא.