התרסקות אל תוך הקוסמוס, הלוואי והייתי יכולה לתת, הוא יגרד דגימות של געגוע, הלוואי וזה יקרה מתחבט בין יום יום, מעל שמים שמתפוצצים באופן יפה, בלי גשמים, ניתוצי פלנטות לתוך העיניים שלנו, אני אתפוס לו באצבע, לא אעזוב.
כשהמערבולת דועכת, אנחנו עוד עומדים ו,באלפי מקומות באלפי צורות וגוונים, ולכולם מאיתנו בובום! רסיסים בעיניים, עמוק ודחוף ודפוק לתוך העיניים, אני אומרת, קר לי, זה פשוט מכפי ש.