חשבתיש אני לא אחזור לכתוב בבלוג הזה לעולם .
אני לא אומרת שרע לי, אני לא אומרת שהחיים שלי לא טובים יש לי חברים ויש לי הכל .
פשוט אני מרגישה ריקנות כזאת כאילוע ל פני השטח אני מוקפת באנשים , ואני שמחה ואני צוחקת .
אבל כאילו לא יודעת כאילוא ני אפילו אל יודעת מה .
אני מרגישה לא קשורה.
קשה לי להסביר, זאת אומרת אני רוא החברות שלי שמסתובבותכ לה יום ברחובות שכל היום מתעסקות בדברים שטותיים .
כ"כ לא אני . אני לא אומרת שאין חברות שהם אני אבל הם בודדות את האמת זאת רק אחת .
רק אחת שאני באמת אוהבת מכל הלב ומעריכה, משאני סובלת אותה בכל מצב , ותמיד מתגעגעת .
כל השאר זורקות לפעמים יציאות מעצבנות שמטריפות אותי.
ואל תשאלו אותי מי זאת כי מה זה חשוב .
אני מרגישה שכולם נשארו מאחור חלק התקדמו איתי וחלק נשארו ילדותיים כמו שהיו פעם .
אנשים תתבגרו כבר!
אני רואה חברות שלי מדברות ליע חתיכים כל היום, ועל זה ועל ועל ההוא אמר ככה ואיזה שווה . הוא באמת אמר עלי את זה .
וכל מיני שטיות לא מעניינות זה כיף להיות ילדותיים אבל יש גבול לכל דבר, זה כיף שיש בך צד ילדותי לא שאתה ילדותי!
אוף תתבגרו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
