סיוט של אחד הוא חלום של אחר

נמאס לי כבר. הבצפר משעמם לי כבר, יש לי חברים וחברות אבל אני מרגישה ריקנות. שומדבר לא מצחיק יותר. החיוכים מזויפים.

אני משתדלת עלבור עוד יום ועוד יום.

משעמם שגרתי, הבנים ילדים קטנים ומציקים אני חייכנית כמו תמיד.

כבר נמאס לי ממסך השקריים זה לא צביעות זה פשוט שיעמום שיעמום אחד גדול .

כל מה שניסיתי לא העביר אותו . פעם היה ליא תה רצון והחשק להשקיע לבצפר , בלבוש,באיפור.

היום טרנינג וקוקס מספיקים לי ושאני משקיע אין אפילו מי שיחמיא.

עוד משהו שהעליב יום אחד ממש השקעתי . והם פשוט התעלמו לא אמרו מילה. כמובן עם האלילה הייתה מתלבשת יפה השפחה הייתה סוגדת .

זה נורא מעליב אותי . אפילו ציינתי את זה באוזניי אחת והיא טענה כי אמרה אבל לא יכול הליות כי כל היום חיכיתי לזה וזה פשוט לא הגיע.

אין סיכוי קטן .

לא יודעת כבר אפאחד לא מצליח לרגש אותי. גם שאני צוחקת אני עצובה. זה מין תחושה דיכאונית כזאת לא מעשה מוסבר.

סתם חוסר חשק לקום לעוד יום בבצפר המשעמם הזה.