הפעם אני כותבת פוסט מכל הלב.
טוב אז ככה. את האמת אני כבר לא יודעת יש מצבים שאני אומרת לעצמי . אלה החברות הטובות שלי על אלה אני סומכת ?
וכל פעם אני אומרת שאת זאתי אני שונאת וזאתי מעצבנת וזאתי ככה וזאתי ככה.
אחת מהן אני באמת שמחקתי היא חברה לכל דבר אני לא מספרת לה שומדבר היא תלותית במישהי אחרת וכל פעם משנה מצבי רוח וממש, אין לי עצבים אליה פעם לא היה לי העדפות מביניהן עכשיו יש לי חברה אחת הכי טובה ועוד אחד הכי טובה וזהו .
סגור חתום, יש לי עוד חברות מדהימות באמת אבל אני מרגישה שכל פעם אני בריב עם מישהי אחרת.
פעם הייתי שותקת אבל נמאס לי כבר. היא אומרת לה מול הפרצוף אני צריכה להגיד לך משהו ואז אומרת שהיא תגיד לה אחרי זה בגלל שאני שם . מנסה לגרות אותי בגלל שמלה מסכנה ממש לא אכפת לי באמת שלא יחס גורר יחס זה משפט מצויין. אמרתי לה מה שאני חושבת ואני לא חושבת שהיא תהיה מופתעת שהיא תקרא את הבלוג . בכלל כל ההתנהלות שלנו אחת כלפי השנייה היא לא כמו פעם .
פעם היא הייתה מתקשרת והכי הייתי אוהבת אותה היום כבר לא. אני מרגישה שהתרחקנו ומשום מה אני לא מתגעגעת.
הבנתי שהיא ילדותית וכל פעם שנאי שואלת אותה משהו אז היא עונה נראה אחר כך אבל שהיא שואלת משהו ואני עונה ככה ישר מתחילות חפירות. אני לא הולכת לריב כי זה לא מעניין אבל סתם הבנתי מי היא ומי כל אחת מהחברות שלי מה התפקיד שלה בחיימשלי .
מה התפקיד שלה בהצגה הזאת שנקראת חיים יותר נכון .
הבנתי מי החברות האמיתיות שלי וזה צעד שאני כן שמחה איתו.
הבנתי שגם אם אני עצבנית עליהן זה יעבור והן יוכיחו את עצמן כל פעם מחדש.
אני אוהבת אותכן כ"כ. ואני יודעת שאתן יודעות שאני מתכוונת אליכן חברות ילדות מדהימות שלי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
