"אל תפני לי מקום לצדך
תתמודדי אני הולך
תחייכי את יודעת אל תשמרי לי
מקום חם לחזור
כשאהיה שיכור תוותרי את שומעת "
כשהוא אומר לך שתוותרי ,שהוא אדיש אלייך,שהוא רע כלפייך.
או שאת אליו,אדישה,רעה,אומרת לו להניח לך.
האם באמת אנחנו מתכוונים לזה?
האם באמת אנחנו רוצים, לוותר ,על האיש הזה,שלא משנה מה יאהב אותנו
גם אם אנחנו לא אוהבים אותו חזרה.
האם אנחנו באמת רוצים,שהוא יפסיק לרדוף אחרינו
או שמא ההרגשה הזאת שמישהו צריך אותך,מתגעגע אלייך כשאת אינך,חולם עלייך ורק רוצה חיבוק קטן ממך,לא יותר מדי ממכרת ?
האם אנחנו באמת רוצים לוותר,על המישהו הזה,שלא משנה מה תעשי לו הוא עדיין יאהב אותך שתעללי בו אבל שתדעיש לא משנה מה הוא יסלח.
ואתן או אתם.
האנשים מהצד השני,אלו שצריכים לוותר ,אלו שכלפיהם אדישים,כלפיהם אין יחס,כלפיהם אין חום ואהבה.
האם אתם צריכים לוותר ? האם אלו שאתם חושקים בהם רוצים שתוותרו או אוהבים את ההרגשה הזאת, שתמיד יהיה את המישהו הזה שיהיה מאוהב בך וכל מילה שלך תעשה לו את היום.
האם זה באמת מה שהם רוצים ? מה שאתם רוצים?
מצד אחד קימיים האנשים השולטים במצב , למרות ששני הצדדים לא באמת שולטים.
אך אתם האנשים האלה שלא שולטים באהבה שלהם,שמעניקים אהבה בלי לקבל תמורה,שמחכים לכל חיוך ממנו או ממנה כל נשיקה.
לכם לא באמת כיף האהבה החד צצדית הזאת.
האהבה הזאת הלא הדדית ,שבה צד אחד פגוע.
תסתכלו סביבכם תסתכלו על אנשים שמאוהבים באנשים שלא אוהבים אותם חזרה.
האם אותם אנשים שאוהבים אותם באמת רוצים שתרפו?
או שמא ההרגשה הזאת שמישהו אוהב אותם נותת להם סוג של הרגשה אלוהית שהם השיליטים ואתם הנתינים ?