ליצן קטן נחמד

יש לי ליצן קטן ונחמד בלב. בואו נקרא לו ליצי.

ליצי הוא ממש אחלה, באמת. הוא תמיד מנסה להצחיק אותי- בעיקר כשעצוב.

תמיד יש לו משהו נחמד להגיד על כל סיטואציה. אפילו הקשה ביותר.

ולמרות שבדרך כלל ליצנים מפחידים, ליצי הוא בכלל לא כזה. הוא ליצן ממש נשמה! הוא לא מפחיד בכלל. ובקושי שמים לב שהוא ליצן. זה רק האף האדום הזה שמסגיר אותו, כן... האף האדום.

יום אחד, איבדתי את ליצי שלי.

שזה כבר לא טוב.

במקרה איבדתי אותו בפורים, שזה חג ממש לא טוב לאבד ליצן כי כל אחד ברחוב הוא כזה, ואיך אני אדע מי מהם הוא ליצי שלי?

אז בלב כבד (כי אין לי שם כבר ליצי שיעשה לי שמח) הלכתי לחפש את ליצי.

"אולי ראיתם את ליצי?! מישהו ראה ליצן קטן ונחמד? אאאנננננננשששששייייייייייםםםםםםםם ררררררראאאיייייתתתתתתתםםם אאאווווווווולללליייייייייי אתתתתת ההההההליייייייייצצצצצצצןןןןןןן שששששלללללללללייייייייי?!"

חיפשתי את ליצי בכל העיר.

ואף אחד לא ראה את ליצי.

אמרתי לעצמי, שאם אני לא אמצא אותו עד שיגמר פורים אני אולי לא אמצא אותו לעולם! מי יודע לאן הוא יעלם לי אחרי פורים, ואיך בכלל הרשתי לזה לקרות? רק הסטתי מבט לשניה...

בערב, כשהלכתי למסיבה (כי עכשיו אני צריכה דברים אחרים שישמחו אותי) זה היה נראה כאילו להרבה אנשים יש בלב שלהם ליצי ונהיה לי קצת עצוב כשלא מצאתי את ליצי שלי.

צחקתי וחייכתי לאנשים, אבל בלב, עדיין היה מקום שנשאר ריק וחיכה לליצי.

לא יכולתי יותר, רציתי לצעוק! אבל לא יכולתי. זה לא יפה לצעוק ליד כל כך הרבה אנשים.

אז הלכתי לשבת בצד, אם אני לא נהנית לפחות לא להרוס לאחרים.

וישבתי, וחשבתי לעצמי כמה אני מתגעגעת לליצי, כמה שקשה בלי ליצך בלב להיות שמחים.

אבל אז מישהו התקרב לעברי. קיוויתי שהוא לא ישאר הרבה זמן כי לא היה לי ממש כח לאנשים. אבל היה לו משהו ביד...

זה לא היה ליצי, אבל זה היה משהו אחר- זה היה פרח.

אותו אדם התקרב לעברי ונתן לי את הפרח ביד. הוא אמר לי שבפורים, גם אם ממש ממש רוצים, אסור להיות עצובים.

שאלתי אותו אם הוא ראה את ליצי אבל הוא רק חייך עוד יותר ואמר לי שלא נראה לו.

הוא נראה קצת נחמד אז שאלתי אם לא אכפת לו להחליף את ליצי, עד שהוא יחזור.

הוא שבטח ולמה לא אז הכנסתי אותו ללב שלי, לאיפה שפעם ליצי היה.

עד היום לא מצאתי את ליצי, אבל המחליף שלו עושה עבודה נהדרת.

הוא תמיד מנסה להצחיק אותי ותמיד יש לו משהו נחמד להגיד אבל הכי חשוב- הוא כל יום מביא לי פרח.

שזה די נחמד מצידו.

לא הוצאתי אותו מהלב שלי מאותו ערב, ותמיד השתדלתי שלא יאבד לי.

כי קשה למצוא ליצים, ועוד יותר קשה למצוא מחליפים, שימלאו את המקום הריק הזה בלב.

אז אממ.. זהו.

סיפור קצת הזוי.

והוא מוקדש לאודיה כי פעם מחקתי לה סיפור לפני שהיא הספיקה לקרוא אותו P:

אל יאוש =]