לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


המסיבה נגמרה חברים, לכו הביתה.

כינוי:  דנה שם בדוי

מין: נקבה

ICQ: 322817580 







מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נמ.. שפיים? מלחמה? ילד מעאפן שחש נסיך?


ראשון:

היה שפיים (מסתבר) ולא היה כל כך נורא כמו שפחדתי שיהיה, אחרי הכל ילדים קטנים... (הם לא מפלצות אתם יודעים! גם ילדים הם בני אדם! אבל אני עדיין לא מתה עליהם).

ויצאתי גבר, נכנסתי עם כל הבגדים לבריכת גלים ושיחקתי עם החניכות, ראיתי זרובלל אחד ספוג ממים (איזה מתוק הוא היה!! כולו היה ספוג מים עם השיער המוזר שלו מרוח הצידה בגלל הרטיבות וזה היה פשוט דורש שהוא יעשה ניעור כזה בראש כמו הכלבים כשהם רוצים להתייבש... XD לא שאני משווה אותו לכלב או משהו כזה...) וחוץ מזה שהלחיצו את המדריכים (יענו אותי) שאולי תנחת שם רקטה היה נחמד ביותר. (בריכות גלים שולטות.)


שבת:

כל השבת אמא שמעה מסוקים עמוסים שיוצאים לעבר הצפון ומסוקים ריקים שחוזרים מהצפון (כי אנחנו בעצם גרים ליד הקו האווירי של צה''ל. מסתבר) ולא יכלה לדעת מה קורה. כשאמא שלי לא יכולה לדעת מה קורה זה די מטריף.


רגע! תקראו את שתי האייטמים הקודמים בצורה הפוכה! קודם שבת ואז ראשון.


היום:

ראיתי MTV (נו לא היה אינטרנט והטלויזיה עם הדיגיטל הייתה תפוסה!) והייתה איזו תוכנית על איזה מישהו שעם MTV עשה לעצמו מסיבת יום הולדת 16.

ואני שואלת: "מה לעזאזל?!?!?!"

הבחור עשה מינימום של מסיבת הכתרה (רציני, הוא גם קרא לזה ככה), הזמין אולי את כל העולם, הזמין אולם חתונות של מילארדרים, רצה גם להיכנס לאולם עם נמרים (מה?!) אבל הוא לא יכל כי אסור להוציא אותם מהכלובים (ואני שואלת: מה יותר מתעלל? לתת לאיזה פלצן בן 16 להיכנס עם נמרים לאולם או לכלוא נמרים מסכנים בכלוב?!) והוא ממש מסכן כי הוא ממש בנה על הכניסה עם הנמרים האלה.

אעאעאעא!!! דרך אגב, הוא אמריקקי (וזה עדיין לא מצדיק את כל מה שהלך שם).

אבל עזבו את כל זה, הבחור ברב חוצפתו הזמין את ריהאנה (גאד אפילו אני יודעת מי זאת!) להיות הדייט שלו למסיבה וכשהיא איחרה הוא התחיל להתבכיין שבגללה תיהרס לו המסיבה.

אה, והוא גם קיבל מרצדס של איזה חצי מיליון דולר בתור מתנת יומולדת. ואין לו רישיון בכלל.

 

אני לעומתו (כשהיה לי יומולדת 16) חגגתי יומולדת בגלידריה, עם קצת פחות מחצי של הכיתה שלי ולא קיבלתי בכלל מתנות (חוץ מהמשפחה. מתנות שהסתכמו במצלמת אינטרנט וצורב).

אוי כמה שאני מושחתת.

בעעעעעעעעעעע עליו!!!!!!!!!!!!!! אני שונאת אותו!!!!!!!!!!


בצהריים הפוסט היה אמור להתחיל ככה:

בחיי שהייתי אמורה להיוולד צב. יש מצבים בחיים שלי שכל מה שאני רוצה זה פשוט להתחפר לי בתור השריון שלי ולא להיות צריכה לראות ובעיקר לא להיראות על ידי אנשים.

סתם, לא שייכת כזאת.


אבל הפוסט לא התחיל ככה. כי ראיתי MTV.

והבחור הזה כל כך חש.

ואיכ.


אל יאוש.

 

נכתב על ידי דנה שם בדוי , 17/7/2006 23:03   בקטגוריות ביקורת, פסימי, שחרור קיטור, הרהורי ליבי., דרמטית שכמותי, חיי היום יום  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמח עצוב


שמח:

יום רביעי נטע ואנוכי הלכנו לחוף לשרוף דברי לימוד שכאלה (כן, גם המדריכה שאיתי בקייטנה הסתכלה עלי במבט מזועזע כשסיפרתי לה ואמרה שבשביל זה יש פח) והרגשתי ממש כמו בטקס עתין יומין שבו תלמידים שורפים דפי תירגול במתמטיקה וכל מיני דפים של כמיה... אמ רק רגע, לא נראה לי שבטקסים עתיקי יומין שורפים דפי תרגול במתמטיקה וכל מיני דפים בכמיה.

בכל אופן, חוץ מהדפים האלו גם שרפתי כל מיני ממכתבי נטע שקשורים לעסק האיום והנורא ביותר בכל השנה שאותו לא אזכיר כי יש אנשים שיעלבו אם אומר שהעסק הכי איום ונורא של השנה מבחינתי היה בני עקיבא לכן לא אומר ואזכיר שהשנה דווקא הייתה לי די כייפית חוץ ממתמטיקה (אובייקט שריפה #1) ובני עקיבא (אובייקט שריפה #2 [מכתבי נטע]).

 

אחרי שסיימנו ללבות את רגש הפירומניות שבנו (חה-חה בדיחה משעשעת) עלינו לכיכר כדי לאכול גלידה אך בדרך נתקלנו במשפחה-מוזקלית-מגניבה-שמנגנת-מוזיקה-מקסיקנית-משמחת. כמובן שלא ויתרנו על הגלידה והמשכנו לטוני אבל מסתבר שהאנשים האלה ממש שומרים על המקרים שלהם אז עשינו שם קצת (פ'חח קצת...) רעש בעת פתיחת המקרר (כי מסתבר שכדי לשמור על מה שנמצא בתוך המקרר צריך להתקין זמזם שיעיר את המתים [שנמצאים כמובן בתוך המקררים במחסן של טוני])

והוצאנו לנו מיני גלידה קפואה על כפית.

 

שילמנו בחדווה וחזרנו אל המשפחה ממקסיקו (נו באמת נטע, הם לא באמת ממקסיקו... אבוקדו שכמותך!) ונטע הפסידה חמש שקל כשלא רצתה להיענות להתערבות שלי ולא פצחה בריקוד סוער לצלילי המוזיקה שאותה משפחה הפיקה. ואז אמא התקשרה. (נו, זה סימן שהלכתי הבייתה)


עצוב:

היה אתמול צום. שכחתי לקחת פלאפון לקייטנה ודווקא באותו יום הישב''צ המחורבן נמשך עד ארבע.

חוץ מזה יש מלחמה בצפון ואני שונאת כשהורסים לנו את המדינה עם פצצות.

 

עצוב נוסף-

הפכו אותי לאומנת הפרטית שלהם. אני שונאת צרפתים.


אל יאוש.

 

 

עוד 8 ימים.

נכתב על ידי דנה שם בדוי , 14/7/2006 15:48   בקטגוריות שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסטעומק


ממש.


ובעקבות גל הפוסטים הדפוקים האחרונים שלי לאחרונה- פוסט על טלווזיה!
הגעתי למסקנה שממש מבאס לראות עם אבא שלי טלוויזיה. בכל סיטואציה שיכולה להיות לי בדיחה מצחיקה עליה הוא נרדם! זה לא שהוא עייף, הוא ישן משהו כמו שלוש שעות בצהריים, זה פשוט ככה זה. הבנאדם קם כל בוקר בארבע וחצי בלי בעיות, נשאר עד שתים עשרה מול הטלווזיה מרותק לספורט (מיותר לציין שהוא עושה זאת בדיוק כשאני רוצה לשלטט ולהרגיש בחופש כי אני רואה טלווזיה בזמנים שבכל זמן רגיל אני חולמת על לראות טלווזיה [תרתי משמע]) אבל דווקא כשהוא צריך לשמוע כמה בת הזקונים שלו משעשעת ו-וואו! על כזה כישרון בא ניתן לה גם שיעורי גיטרה כדי שתהיה אפילו יותר מוכשרת- הוא נרדם.


אבל דווקא דבר טוב קרה הערב, העיפו את טלי מ"לרדת בגדול". באמת שהבחורה הזאת מעצבנת אותי. היא אפילו לא בוכה באמת, היא סתם עושה את עצמה כדי שירחמו עליה. זה ממש פתאטי.

היי, יודעים מה ממש פתאטי? שנשארתי בלי חברות.

אפרופו לרדת בגדול - אייטם הבא בבקשה:


יש רשת כזאת שנקראת "טיים עוף", אצלנו היא ממש מככבת כי אנחנו דתיים והבילוי היחיד שלנו זה או אוכל או שירה בציבור. אבל אנחנו עדיין לא מחפשות שידוך (כאילו, שידוך רציני לבית עם גינה ו2.4 ילדים בממוצע) אז נשארנו רק עם אוכל.

בכל אופן, הטיים עוף הזה מרוחק שנות אור ממרכז העיר ומוכרים שם רק עוף. מה שאומר שאם אני הולכת לאכול שם אני צריכה להיות בשרית (וברור שאני אוכל שם, מה נראה לכם שכל החברות שלי יבלסו ואני אביט מן הצד? יא רייט) ובשרית בערב זה פשוט לא סוג האדם שאני (wtf?!).

אז אחרי ההקדמה הזאת- למה אנשים הולכים לשם?
פה הרשו לי לחלק את העולם לשני חלקים:

1. הוואנבי קולים (כי כמובן כל הקולים הולכים לשם כי זה מקום קשוח ואפל באזור תעשיה), הולכים לשם כדי לחוש קצת מאבק הכוכבים של הקולים.

2. הפנאנים שהולכים לשם רק כי בא להם להעביר את הערב בסבבי באבי ולא כזה שמים על השאר.

 

אני בשמחה הייתי מצטרפת לקבוצה השניה רק שאין לי לעזאזל איך להגיע לשם!!!!!

חוצמזה, זה נורא אנקונפרמיסטי לשנוא את טיים עוף אז- היי! אני שונאת את טיים עוף!


אני קצת שונאת את העולם עכשיו אז לכו לעזאזל.


אל יאוש.

 

נ.ב- בחיים שלכם אל תציעו לי אבטיח.

נ.ב2- שי גבסו ממש השתפר מאז כוכב נולד, גיב הים אה ברייק.

נכתב על ידי דנה שם בדוי , 28/6/2006 23:09   בקטגוריות שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
9,231
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדנה שם בדוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דנה שם בדוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)