ראשון:

היה שפיים (מסתבר) ולא היה כל כך נורא כמו שפחדתי שיהיה, אחרי הכל ילדים קטנים... (הם לא מפלצות אתם יודעים! גם ילדים הם בני אדם! אבל אני עדיין לא מתה עליהם).

ויצאתי גבר, נכנסתי עם כל הבגדים לבריכת גלים ושיחקתי עם החניכות, ראיתי זרובלל אחד ספוג ממים (איזה מתוק הוא היה!! כולו היה ספוג מים עם השיער המוזר שלו מרוח הצידה בגלל הרטיבות וזה היה פשוט דורש שהוא יעשה ניעור כזה בראש כמו הכלבים כשהם רוצים להתייבש... XD לא שאני משווה אותו לכלב או משהו כזה...) וחוץ מזה שהלחיצו את המדריכים (יענו אותי) שאולי תנחת שם רקטה היה נחמד ביותר. (בריכות גלים שולטות.)

שבת:

כל השבת אמא שמעה מסוקים עמוסים שיוצאים לעבר הצפון ומסוקים ריקים שחוזרים מהצפון (כי אנחנו בעצם גרים ליד הקו האווירי של צה''ל. מסתבר) ולא יכלה לדעת מה קורה. כשאמא שלי לא יכולה לדעת מה קורה זה די מטריף.

רגע! תקראו את שתי האייטמים הקודמים בצורה הפוכה! קודם שבת ואז ראשון.

היום:

ראיתי MTV (נו לא היה אינטרנט והטלויזיה עם הדיגיטל הייתה תפוסה!) והייתה איזו תוכנית על איזה מישהו שעם MTV עשה לעצמו מסיבת יום הולדת 16.

ואני שואלת: "מה לעזאזל?!?!?!"

הבחור עשה מינימום של מסיבת הכתרה (רציני, הוא גם קרא לזה ככה), הזמין אולי את כל העולם, הזמין אולם חתונות של מילארדרים, רצה גם להיכנס לאולם עם נמרים (מה?!) אבל הוא לא יכל כי אסור להוציא אותם מהכלובים (ואני שואלת: מה יותר מתעלל? לתת לאיזה פלצן בן 16 להיכנס עם נמרים לאולם או לכלוא נמרים מסכנים בכלוב?!) והוא ממש מסכן כי הוא ממש בנה על הכניסה עם הנמרים האלה.

אעאעאעא!!! דרך אגב, הוא אמריקקי (וזה עדיין לא מצדיק את כל מה שהלך שם).

אבל עזבו את כל זה, הבחור ברב חוצפתו הזמין את ריהאנה (גאד אפילו אני יודעת מי זאת!) להיות הדייט שלו למסיבה וכשהיא איחרה הוא התחיל להתבכיין שבגללה תיהרס לו המסיבה.

אה, והוא גם קיבל מרצדס של איזה חצי מיליון דולר בתור מתנת יומולדת. ואין לו רישיון בכלל.

אני לעומתו (כשהיה לי יומולדת 16) חגגתי יומולדת בגלידריה, עם קצת פחות מחצי של הכיתה שלי ולא קיבלתי בכלל מתנות (חוץ מהמשפחה. מתנות שהסתכמו במצלמת אינטרנט וצורב).

אוי כמה שאני מושחתת.

בעעעעעעעעעעע עליו!!!!!!!!!!!!!! אני שונאת אותו!!!!!!!!!!

בצהריים הפוסט היה אמור להתחיל ככה:

בחיי שהייתי אמורה להיוולד צב. יש מצבים בחיים שלי שכל מה שאני רוצה זה פשוט להתחפר לי בתור השריון שלי ולא להיות צריכה לראות ובעיקר לא להיראות על ידי אנשים.

סתם, לא שייכת כזאת.

אבל הפוסט לא התחיל ככה. כי ראיתי MTV.

והבחור הזה כל כך חש.

ואיכ.

אל יאוש.

אבל עידכנתי כל כך הרבה בכל כך קצת זמן שאני לא מסוגלת נפשית.

אה כן, ואמא גם כתבה לי אישור והכלב אכל לי את השיעורי בית.

אל יאוש (כי גם אני, אחרי הכל, מצאתי קייטנה)

נ.ב- חוי חודש חדש. חודש-לועזי-שמח-אך-מלא-עומק-ומשמעות!

פי, יש המון מקום בכותרת!

עברה הבגרות, ב''ה. והייתה דווקא בסדר (ועל זה אמא הייתה אומרת: "איך לא תהיה בסדר כשכל כך השקעת?!")

וקניתי את הדיסק של איה כורם (איה כורם, אם את קוראת את זה {ט'חחח ברור, הרי היא מנויה כאן} תדעי לך שזה כבוד עצום שקניתי את הדיסק שלך) ובתור פרס על זה שקניתי את זה בדיסק (או שמא זה עונש) ראיתי את זרובלל.

עכשיו בואו נעשה הפסקה קצרה ונדון קצת בעניין הזה.

זרובלל הוא באמת חמד של בחור, ואני לא זוכרת אם כבר אמרתי זאת בעבר, אבל יום שישי (אחרי הדיסק) הבנתי זאת בצורה כל כך ברורה. לא עוד חיוך מטופש אחרי שאני רואה אותו, לא עוד פליק פלאק לאחור של הלב כשהוא אומר לי שלום (והוא, דרך אגב, אמר שלום יפה) וזהו. אני חושבת שסוף כל סוף סיימתי את האובססיה המטופשת שלי לגביו (ובאמת במזל, כי פיתחתי אובססיה לעוד חמש בנים בדרך).

ובחזרה לעינייננו, אחותי התארסה אם עד עכשיו לא הבנתם (וזה באמת עצוב אם עד עכשיו לא הבנתם) וביום חמישי היו האירוסים (כה כה, יום לפני הבגרות. ושלא תחשבו שלא ניסיתי להניא אותם מהשטות הזאת). אני כמובן, הייתי מ-א-מ-מ-ת ואחותי גם הייתה יפה. פגשתי איזה חברה שלה שהייתה בערך מליון שנה בחו''ל (אוסטרליה. שיא הקוליות כמובן) ואני אוהבת עד מאוד. דיסקסנו על הליצנות ועל כמה שאני נהיית דומה לאחותי וגם קצת השמצנו את ההדרכה (למרות שהיא הייתה קומונרית בבאר שבע) ואז חברה אחרת של אחותי (שבמקרה הייתה המדריכה שלי בנבטים) התחילה להתעצבן. חוי זה היה משעשע.

אני מנסה לארגן יומולדת לאמא שלי מיום רביעי וזה לא מצליח כל כך.

מספיק חפרתי.

שיהיה לילה טוב, חופשה נעימה ושבוע טוב!

אל יאוש.

נ.ב התחלתי לקרוא את "יש ילדים זיגזג".